המעסיקה העבירה את הקוסמטיקאית הכשרה יוקרתית ואפשרה לה להתלמד על לקוחותיה. לאחר שפוטרה, השתיים התנצחו בתביעות הדדיות על כספי פיצויים.
בית הדין לעבודה בתל-אביב הכריע לאחרונה בסכסוך שפרץ בין חברת הטיפוח "יוסף ס.א.ל" לבין קוסמטיקאית שעבדה בה, ופוטרה עקב הפרת הסכם עבודה. סגנית הנשיאה אריאלה גילצר-כץ חייבה את הקוסמטיקאית לשלם למעסיקה 18 אלף שקל – הנחשבים לכמחצית הסכום שהמעסיקה דרשה עבור קורס עיצוב גבות בשיטת השערה", שהעבירה אותה לצורך העבודה.
הקוסמטיקאית (הנתבעת) החלה לעבוד בסלון הטיפוח של "יוסף א.ס.ל" באוגוסט 2015, לאחר שחתמה על הסכם עבודה שהגדיר בין היתר כי לצד ענייני טיפוח, תפקידה כולל גם עבודות ניקיון.
בנוסף, המעסיקה התחייבה להכשיר אותה לעצב גבות "בשיטת השערה". משכך, ההסכם כלל סעיף לפיו הקוסמטיקאית תשלם 30 אלף שקל בתמורה להכשרה, אם בתוך 4 שנים היא תתפטר או תפוטר.
במהלך חמשת החודשים שלאחר מכן הקוסמטיקאית ככל הנראה סירבה לבצע עבודות ניקיון ובהמשך היא פוטרה. לאחר זמן קצר, המעסיקה גילתה שהיא פתחה עסק מתחרה, לא רחוק מהסלון שבבעלותה.
וכך לפני שנתיים הגיע המקרה לפתחו של בית הדין לעבודה. המעסיקה הגישה נגד הקוסמטיקאית תביעה בסך 52,845 שקלים, מתוכם 30 אלף שקל עבור ההכשרה, והיתרה כפיצוי על הפרת הסכם העבודה והחזר כספים ששולמו לה ביתר.
בתגובה, הקוסמטיקאית טענה שהתובעת נוקטת באכיפה סלקטיבית של ההסכם, והיא הצביעה על עובדת אחרת שעזבה לאחר שנתיים ולא נדרשה לשלם עבור ההכשרה. עוד נטען בין היתר כי הסכום הנתבע בתמורה להכשרה הוא מוגזם, שכן במקומות אחרים היא עולה הרבה פחות.
הקוסמטיקאית אף הגישה תביעה נגדית, בין היתר בטענה שהיא זכאית לפיצוי משום שפוטרה ללא שימוע. בנוסף, היא ביקשה לחייב את המעסיקה לפצותה על כך שלא מסרה לה הודעה בדבר תנאי ההעסקה שלה.
ידעה על מה חתמה
ואולם, סגנית הנשיאה גילצר-כץ דחתה את תביעתה הנגדית של הקוסמטיקאית לאחר שמצאה כי הסכם העבודה כלל את מלוא הפרטים בדבר תנאי ההעסקה ואף נערך שימוע טרם הפיטורים.
לעומת זאת, תביעתה של המעסיקה התקבלה חלקית.
השופטת קיבלה את הרושם שהקוסמטיקאית ידעה מהם התנאים שנכללו בהסכם העבודה. משכך, השופטת בחנה האם הסכום שנתבע עבור ההכשרה הוא "סביר ונכון", והאם התובעת אכן זכאית לקבל פיצוי נוסף על הפרת ההסכם.
באשר להכשרה, השופטת ציינה כי מצד אחד הנתבעת הוכשרה על ידי התובעת ואף התלמדה על לקוחותיה, אך מנגד, הדבר הפיק לתובעת רווחים – אם כי לא גבוהים משום שהנתבעת הייתה בסטטוס של "מתלמדת". לצד אלה, השופטת העירה כי הדרישה החוזית עבור ההכשרה היא "גבוהה ומגלמת, לכאורה, פיצוי עונשי".
נתונים אלה הובילו את השופטת למסקנה כי התובעת זכאית לקבל פיצוי חלקי עבור ההכשרה.
בהמשך נקבע כי הנתבעת הפרה את הסכם העבודה בכך שפתחה עסק מתחרה קרוב לזה של התובעת, אך מאחר שהתובעת לא הוכיחה שנגרם לה נזק בעקבות כך, תביעתה לפיצוי ברכיב זה נדחתה.
גם דרישתה של התובעת לקבל את הסכומים ששולמו לנתבעת ביתר נדחתה לאחר שהשופטת התרשמה כי היא הסכימה לשלם לה שכר גבוה מזה שצוין בהסכם העבודה.
בסופו של דבר, הקוסמטיקאית-הנתבעת חויבה לשלם לתובעת 18 אלף שקל בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך 6,000 שקלים.
עו"ד ליאור לביא
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.