הביטקוין ואלפי מטבעות וירטואליים נוספים צוברים תאוצה ומשנים את עולם המסחר ללא היכר. כיצד ניתן להוריש מטבעות אלה לאחרים? מה הבעיות שעלולות להיווצר ומה הפתרונות? מדריך קצר.
מהו מטבע וירטואלי?
טיוטת חוזר מס הכנסה משנת 2017 בנושא מיסוי פעילות במטבעות וירטואליים הגדירה 'מטבע וירטואלי' כ-״יחידה דיגיטלית ממוחשבת בעלת ערך, המשמשת לצורך סחר חליפין ו/או יחידה של חשבון וירטואלי״.
בית המשפט העליון תיאר לאחרונה את הביטקוין כסוג של נכס דיגיטאלי בעל ערך, הנכלל בקבוצה המכונה "מטבעות וירטואליים" ומשמש את קהילת המשתמשים בו כאמצעי תשלום עבור סחורות או שירותים, ניתן להמרה למטבעות אחרים ואף לצורך השקעה.
מדובר למעשה במטבע מבוזר המועבר באינטרנט ישירות בין אדם לאדם ללא מעורבות גופים כמו בנקים או ממשלות. ההעברה מבוססת על טכנולוגיה חדשנית מתחום ההצפנה.
איך זה פועל?
אדם שרוכש מטבעות ביטקוין מפקיד אותם במה שמכונה 'ארנק דיגיטלי'. זו למעשה תוכנה המחוברת לרשת המטבע ויכולה לנהל שליחה וקבלת תשלומים מארנק דיגיטלי אחד לארנק דיגיטלי אחר (לכל מטבע יש רשת משתמשים משלו). ארנק דיגיטלי יכול להיות מאוחסן במחשב מקומי, על שרת מרוחק ואפילו על טלפון חכם.
לארנק הדיגיטלי יש כתובת ציבורית בדומה למספר חשבון בנק. זהו 'המפתח הציבורי': רצף של מספרים ואותיות המאפשר להעביר לארנק מטבעות ווירטואליים מאותו סוג (למשל, רשת ה-Bitcoin).בנוסף יש גם 'מפתח פרטי' שרק באמצעותו ניתן לפתוח את הארנק הדיגיטלי. אם אובד 'המפתח הפרטי' או שתקלה בהתקן הטכני שבו מאוחסן הארנק הדיגיטלי השביתה את הפעלתו, לא ניתן לפתוח את הארנק הדיגיטלי ותכולתו אובדת.
בעיות בהורשה
פלוני, צעיר בשנות השלושים לחייו, רכש מספר מטבעות וירטואליים מסוג ביטקוין. בשלב כלשהו הוא ערך צוואה והורה בה כי לאחר מותו יעברו כל המטבעות לאשתו.
אלא שבצוואה לא צוינו פרטי המפתח הציבורי והפרטי של הארנק הדיגיטלי, מחשש שמישהו ייחשף לפרטים אלה ובאמצעותם, יגנוב את תכולת הארנק הדיגיטלי.
בנקודה זו כדאי לציין שהחזקה במטבעות וירטואליים היא אנונימית. רכישתם מחייבת אפוא מחשבה כיצד ניתן לשלבם במסת הנכסים הנכללים בעיזבון בעליהם. כלומר, מה יעלה בגורלם בעקבות פטירת הבעלים וכיצד תובטח העברתם למי שזכאי לרשת אותם.
אם פלוני לא נקט באמצעים מתאימים להבטחת העברת מטבעות הביטקוין שרכש לידי אלמנתו ולא מסר לה את פרטי המפתח הציבורי והמפתח הפרטי מבעוד מועד, היא לא תוכל לקבל לידיה את מטבעות ביטקוין שבעלה האהוב הוריש לה בצוואתו ואלה יאבדו לבלי שוב.
הבטחת גישה למפתחות
כדי שיורשים ידעו על קיומם של מטבעות וירטואליים בעזבון בעליהם, ראשית יש לציין את קיומם במסגרת הצוואה ולקבוע מי זוכה בהם. שנית, יש להכין מבעוד מועד מתווה שיבטיח את העברתם למי שזכאי לרשת אותם מהמצווה. יש מספר דרכים לעשות זאת, הנה שלוש מהן:
1. מסמך בכספת
דרך פשוטה לעשות זאת היא לציין את פרטי המפתח הציבורי והמפתח הפרטי במסמך שיאוחסן בכספת ייעודית ושפרטיה ואופן פתיחתה יימסרו רק לזוכה בתכולת הארנק הדיגיטלי על פי הצוואה. כשליורש תהיה גישה למפתח הציבורי ולמפתח הפרטי של הארנק הדיגיטלי, הוא יוכל להיכנס אליו ולפעול בו כרצונו.
הבעיה בפתרון זה היא שכל מי שייחשף לאותו מסמך, יוכל להיכנס לארנק הדיגיטלי ולרוקן אותו מתוכנו.
2. אחסון קר
אמצעי נוסף מוצלח יותר יכול להיות הסרה של כל מטבעות הביטקוין מהארנק הדיגיטלי והעברתן אל 'אחסון קר' (Cold Storage) הידוע גם בשם 'ארנק קר'. זהו אחסון של מטבעות ביטקוין במצב לא מקוון, כלומר, ללא גישה לאינטרנט וללא עקבות 'המפתח הפרטי' באינטרנט.
בעוד שארנק דיגיטלי 'רגיל' משמש לשימוש ולמסחר שוטפים, בדרך כלל בסכומים קטנים, הרי שאחסון קר מומלץ בעיקר לאחסנה של מטבעות ביטקוין לטווח ארוך ו/או בסכומים גדולים.
דוגמא לאחסון קר הוא התקן אחסון כמו כונןUSB המשמש גם לשמירת 'המפתח הפרטי'. דוגמא אחרת לאחסון קר הוא שימוש ב'ארנק נייר' באמצעות אפליקציה מתאימה. על גבי ארנק הנייר מודפסת כתובת דיגיטלית ומפתח פרטי תואם שמאפשרים את הגישה לארנק הדיגיטלי שנותר ברשת הביטקוין.
ניתן גם לגבות את הארנק הדיגיטלי על ידי יצירת עותק של ארנק הנייר או שימוש באפליקציה מתאימה לגיבוי ארנק קר, המנפיקה סדרה של מילות גיבוי שמאפשרות 'לשחזר' את המפתח הציבורי והמפתח הפרטי. מילות הגיבוי תישמרנה במסמך נפרד.
תוצרי אמצעי הגיבוי הללו יישמרו בכספת או בידי נאמן, כדי לוודא שלא יפלו לידיים הלא נכונות. הנאמן ימסור אותם לזוכה בארנק הדיגיטלי על פי הצוואה. בדרך זו, המצווה יכול בקלות לאפשר ליורשו גישה לארנק הדיגיטלי שהוריש לו. בחירה בנאמן מחייבת מתן אמון מלא בו, שכן הוא מקבל אמצעי גישה ללא תנאי לארנק הדיגיטלי, עוד בחיי המצווה.
3. רב חתימות
דרך אחרת להבטחת העברת מטבעות הביטקוין ליורש לאחר מות המצווה, הוא שימוש במנגנון של 'רב-חתימות'.
רשת Bitcoin מאפשרת לקבוע תנאי שלפיו רק חתימות של מספר גורמים המשתפים ביניהם פעולה תאפשר כניסה לארנק הדיגיטלי ופעילות בו (עסקאותM-of-N). הצורך במספר חתימות מגביר את רמת האבטחה של הארנק הדיגיטלי.
מצווה יכול להגדיר מראש שלושה בעלי זכות חתימה (שהוא אחד מהם) שצירוף חתימת שניים מהם תאפשר כניסה לארנק הדיגיטלי. על המצווה להגדיר את אחד מבעלי זכות החתימה כנאמן והשני יהיה היורש המיועד. לאחר פטירת המצווה, הנאמן יצרף את חתימתו לחתימת הזוכה בתכולת הארנק הדיגיטלי לפי הצוואה כדי לאפשר לאחרון לקבל את השליטה בו לידיו.
לסיכום
על עולם הצוואות והירושות להתאים עצמו לדינמיות הטכנולוגית ולאפשרות של הורשת נכסים דיגיטליים ונכסי מורשת דיגיטלית. כדי להבטיח זאת מומלץ לבצע בחינה תקופתית של הצוואה שלכם ולבצע בה התאמות למצבת הנכסים המעודכנת.
* עורך דין ראובן גוברין עוסק בתחום הצוואות והירושות
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.