מוכרי בית התחרטו לפני חתימת ההסכם – הקונים תבעו פיצוי

בני זוג תבעו פיצוי מוסכם של 100,000 שקל מארבעה יורשים שניהלו עמם משא ומתן למכירת נכס. התובעים טענו כי הטיוטה האחרונה שהוחלפה היוותה הסכם לכל דבר אך התביעה נדחתה

השופטת אביגיל זכריה דחתה לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג נגד בעלי נכס בקיבוץ מצובה. התובעים ביקשו לקנות את הבית ובין הצדדים הוחלפו טיוטות. בשלב מסוים הודיעו המוכרים כי הם נסוגים מהעסקה בגלל מספר מחלוקות. בתגובה תבעו הרוכשים את הפיצוי המוסכם שנקבע בטיוטה, 100,000 שקל. השופטת קבעה כי הטיוטה לא התגבשה לכדי הסכם מחייב ולא הוכחה גמירות דעת מצד הנתבעים.

בני הזוג, הורים לילדה, סיפרו כי ב-2017 פנו לנתבעים, שפרסמו למכירה בית בקיבוץ. בסמוך לאחר מכן החלו חילופי התכתבויות וטיוטות הסכם בין עורכי הדין של הצדדים. בסך הכל הוחלפו 3 טיוטות, האחרונה בדצמבר 2017. 

התובעים ציינו כי בטיוטה האחרונה נרשם כי במקרה של הפרה יסודית של החוזה הצד המפר ישלם לצד הנפגע פיצוי של 100,000 שקל.

כחצי שנה לאחר מכן הודיע להם בא כוח הנתבעים על הפסקת המשא ומתן בשל מחלוקות בדבר תנאי ההסכם. 

התובעים עתרו לחייב את הנתבעים בתשלום הפיצוי המוסכם בסך 100,000 ₪ כפי שנקבע

לטענת התובעים, על הנתבעים לשלם להם את הפיצוי המוסכם שכן נגרמו להם נזקים כתוצאה מהתנהלותם. לשיטתם, הטיוטה האחרונה מהווה הסכם תקף אף שהיא לא נחתמה, שכן היא מבטאת מסוימות וגמירות דעת לרבות זהות הצדדים, פרטי באי הכוח, מהות העסקה, שווי התמורה, מועד ביצוע התשלומים ועוד. 

הנתבעים טענו מנגד כי מדובר בתביעה חסרת יסוד שכן בין הצדדים מעולם לא נכרת חוזה. לטענתם, אין בחלופת הטיוטות בין באי כוחם כדי ללמד על קיומה של התחייבות כלשהי כלפי התובעים, לא כל שכן על קיומו של חוזה מחייב. 

לא השתכלל הסכם מחייב

השופטת אביגיל זכריה מבית משפט השלום בעכו דחתה את התביעה. היא הבהירה כי על מנת שמסמך ייחשב לחוזה מחייב עליו לעמוד בשני תנאים מצטברים: הראשון - עליו להעיד על גמירת דעתם של הצדדים להתקשר בחוזה מחייב; השני - על המסמך להיות מסוים די צורכו. בעסקאות מקרקעין על המסמך חיייב לעמוד גם בדרישת הכתב

השופטת כתבה כי בחינת הטיוטות שהוחלפו בין הצדדים ובמיוחד הטיוטה האחרונה מובילה לקביעה כי בנסיבות העניין לא השתכלל הסכם מחייב בין הצדדים.

לדבריה, גם אם רכיב המסוימות מתקיים וכולל את כל הפרטים הנדרשים, לא הוכחה גמירות דעת מצד הנתבעים. ״לא שוכנעתי כי התנהגותם העידה על כך שהם ראו את טיוטת ההסכם מחודש דצמבר 2017 כמסמך מחייב״, כתבה.

השופטת הדגישה כי מאז תחילת ניהול המשא ומתן שני הצדדים המשיכו בהחלפת טיוטות ותיקונים לחוזה (באמצעות באי כוחם) והיה ברור להם כי הקשר החוזי ביניהם יהפוך למחייב רק לאחר חתימה על ההסכם.

לא ניתן צו להוצאות.

• ב״כ התובעים: עו"ד לירז איתמר ואח'
• ב״כ הנתבעים: עו"ד פורשנר ואח'

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.