ההורים אפשרו לבנם ואשתו לגור ביחידת דיור במשק. הזוג הצעיר השקיע חצי מיליון שקל בשיפוץ הנכס ונפרד לאחר שנתיים של מגורים בו. תביעת האישה לקבל החזר על ההשקעה התקבלה
השופט פליקס גורודצקי קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד הוריו של בעלה לשעבר. היא טענה שהיא ובעלה השקיעו בשיפוץ יחידת דיור במשק ההורים, בה התכוונו לגור אלמלא נפרדו. השופט קבע שלתובעת הייתה ציפייה לגיטימית לגור בנכס תקופה ארוכה ועל הנתבעים לפצות אותה עבור ההשקעה.
התובעת סיפרה כי היא ובעלה נישאו ב-2009 ונפרדו ב-2016. הנתבעים, הוריו של בעלה, הם בעלי זכויות במשק באחד המושבים בארץ.
לפני הנישואין הם גרו 3 שנים ביחידת דיור השייכת לנתבעים. חודשים ספורים לפני לידת בנם המשותף הם החלו לשפץ את הנכס. הבית חולק לשתי יחידות – אחת קטנה בגודל של 31 מ״ר ואחת בגודל של 132 מ״ר.
היחידה הגדולה שימשה למגורי הזוג ובנם והיחידה הקטנה מושכרת על ידי הנתבעים תמורת 3,000 שקל לחודש.
התובעת הדגישה כי מדובר היה בבית ישן ומוזנח ולצורך השיפוץ בני הזוג לקחו הלוואה ועשו שימוש בחסכונותיהם, והשקעתם הסתכמה לטענתה בסך העולה על 660,000 שקל. לדבריה, היא הבינה מבעלה ומהוריו כי יתאפשר להם לגור בבית תקופה ארוכה ולכן הסכימה להשקעה האדירה, שכן אחרת הייתה משקיעה את הכסף ברכישת דירה.
היא הוסיפה כי כשנתיים לאחר השיפוץ פרץ ביניהם סכסוך עקב התפרצויות זעם, אובדן שליטה ואלימות של בעלה כלפיה, והם נפרדו.
לטענתה, היא זכאית לפיצוי על ההשקעה בנכס.
הנתבעים טענו מצדם כי זכות המגורים ניתנה לזוג לתקופה מוגבלת במטרה לסייע להם לחסוך כסף לרכישת דירה.
לדבריהם, לא היה מדובר כלל בבית ישן והיה ניתן לגור בו גם אילמלא שופץ. הם הוסיפו כי לצורך השיפוץ הם העבירו לבני הזוג 50,000 שקל.
לשיטתם, ההחלטה להשקיע כספים לצורך השיפוץ הייתה אך ורק של בני הזוג ופרי יוזמת התובעת ומעולם לא הובטחה לה זכות מגורים לצמיתות.
הבית שודרג
השופט פליקס גורודצקי מבית המשפט למשפחה בירושלים הבהיר כי מחומר הראיות עולה שלמעט 50,000 שקל שהנתבעים העבירו לבני הזוג, השיפוץ מומן באופן מלא על ידי בני הזוג, בזכות חסכונות שלהם ונטילת הלוואות.
עוד הוכח שהשיפוץ בוצע בידיעת הנתבעים ובהסכמתם. בעקבות השיפוץ, שהיה נרחב וכלל החלפת תשתיות, עבודות גבס רבות, התקנת מטבח חדש, שינוי מיקום חדרים, בניית מרפסת ״דק״ ועוד – הבית שודרג. לפי חוות דעת השמאי השיפוץ הביא לעלייה של 865,000 שקל בערך הבית.
השופט קבע ששיקולי צדק מחייבים בנסיבות אלה תשלום פיצוי לתובעת.
הוא הבהיר כי לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט מי שמשקיע כספים במקרקעין של אחר ועושה זאת לאחר שבעל המקרקעין נטע בו ציפייה לגבי הקרקע או השימוש בה, זכאי לתשלום עבור טובת ההנאה שהעניק לו.
לדבריו, מחומר הראיות עולה שהוסכם על תקופת מגורים בלתי מוגדרת של בני הזוג בבית וגרסת הנתבעים כי הענקת המגורים נועדה לאפשר לזוג לחסוך הון לרכישת דירתם קרסה. לנוכח זאת, בהחלט יכלה להתפתח ציפייה בליבה של התובעת לקבלת הזכות למגורים לתקופה ארוכה מאוד.
בהתאם לחוות דעת שלפיה ההשקעה בשיפוץ הייתה סך של 500,000 שקל פסק השופט לטובת התובעת 250,000 שקל.
הנתבעים חויבו בהוצאות בסך 30,000 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד מאיר שכטר
- ב״כ הנתבע: עו"ד זוהר שדה
עו"ד רז בן-ארצי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.