מזונות מסבא וסבתא: מסתבר שיש חיה כזאת

מאת: עו"ד שירלי שדה ועו"ד תמי פפיסמדוב

אילו אפשרויות עומדות בפני אם, שאבי ילדיה הפסיק לשלם את מזונותיהם? בין אם האב פושט רגל, נמלט מהארץ, יושב בכלא או סתם עסוק בנקמנות על חשבון הילדים, כדאי לדעת שהמחוקק הותיר פתח לדרישת המזונות מסבי הקטינים. עו"ד שירלי שדה ותמי פפיסמדוב מסבירות.

החוק לתיקון דיני משפחה מזונות (התשי"ט 1959), הידוע בשמו חוק המזונות, קובע את חבות ההורים לזון את ילדיהם בהתאם לצרכי הילד וליכולותיו הכלכליות של ההורה. אך מה קורה כאשר אחד ההורים מועל בתפקידו, מכל סיבה שהיא, מוצדקת או לא, ומפסיק לשלם את מזונות ילדיו?
תמ"ש 094545/98 מספר את סיפורו של אב שברח מן הארץ, על אף שהוצא כנגדו צו עיכוב יציאה, תוך שימוש בדרכונו של אחיו התאום. לאם לא היה ממי לדרוש את מזונות ילדיהם ובית המשפט איפשר, בנסיבות אלו, לתבוע את הורי האב למזונותיו. לבסוף נקבע, כי יכולתם הכלכלית של הורי האב - הן מהכנסותיהם והן מנכסיהם - גבוהה בהרבה מיכולתה הכלכלית של האם והם חויבו במזונות הקטין כנדרש בכתב התביעה.

סבא, שלם לי
מקרים בהם חדלו אבות לשלם את מזונות ילדיהם אינם כה נדירים, כפי שנהוג לחשוב. לא משנה מהי סיבת החדלות, הנפגעים העיקריים הם, כמובן, הילדים. ישנם מקרים בהם מצליחה האם לגבות את דמי המזונות מההוצאה לפועל או מהמוסד לביטוח לאומי, אולם כאשר אלה משיבים פניה ריקם נותר פסק הדין שקיבלה בעניין המזונות ריק מתוכן.
על מנת שלא להותיר את הילדים אל מול שוקת שבורה, אפשר להם המחוקק לתבוע את מזונותיהם מהורי הוריהם, קרי: מסבא וסבתא. חובת המזונות של הסבים כלפי הנכדים חקוקה בסעיף 4(3) לחוק המזונות, אולם היא אינה חובה אוטומטית ובטרם פונים לסבים יש למצות את הדין עם ההורה הסרבן. בית המשפט ידון בתביעת הנכדים למזונות מהסבים רק אם הוכח כי הנכד אינו יכול לקבל את מזונותיו מהוריו ורק לאחר בחינת מצבם הכלכלי של הסבים.
בטרם ניגע במבחן היכולת הכלכלית של הסבים, חשוב לציין כי חובת הסבים לזון את נכדיהם קמה לשני הצדדים ולא רק להוריו של ההורה סרבן המזונות. משמעות הדבר היא, שאם ילדים תובעים את מזונותיהם מהוריו של אביהם הסרבן, הרי שאלה האחרונים יכולים לתבוע את הורי האם!

ילדים בגירים מול נכדים קטינים
מצבם הכלכלי של הסבים צריך לאפשר להם בראש וראשונה לספק את צרכיהם שלהם, של בני-זוגם ושל ילדיהם הקטינים, אם יש כאלה, עוד בטרם יידרשו לשאת במזונות נכדיהם. אם לאחר סיפוק צרכיהם כאמור לעיל עוד נותרת בידם הכנסה, ניתן יהיה לחייבם לזון את נכדיהם. לעניין זה יש לציין, כי לסבים לא קמה הגנה על פיה הם מממנים את ילדיהם הבגירים, שכן עדיפות צרכי הנכדים הקטינים קודמת לעדיפותם של ילדיהם הבגירים של הסבים.
עם זאת, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה מחייב את האב במזונות הקטינים בגובה הצרכים ההכרחיים שלהם, כאשר מוגשת תביעת מזונות כנגד הסבים, יאזן בית המשפט בין כל צורכי הילד (הכרחיים או לא) לבין יכולתם הכלכלית של הסבים.

זכות הקטין לגדול בכבוד
על אף שרבים האבות שאינם משלמים מזונות, מעטים הם המקרים בהם הוגשה תביעה למזונות מהסבים. יתכן והסיבה לכך היא אי ידיעת החוק ויתכן כי הסיבה נעוצה דווקא בעובדה שברוב המקרים הסבים הם קשישים המתקיימים בדוחק מקצבאות זקנה. כך או כך, ספק רב אם אב, שהיה מודע לעובדה כי חובתו למזונות תופנה כלפי הוריו הקשישים, היה ממשיך להתחמק מקיומה.
בסופו של יום, טובת הילד היא העומדת בראש סולם העדיפויות, ועל מנת שלא להגיע למצב בו ישלמו הסבים את חובות ילדם, הרי שמוטב כי לא יתנו יד להתחמקותו מחובותיו, ולא רק בשל העובדה כי בית המשפט יכול להיכנס גם לכיסם, אלא בעיקר לשם שמירה על טובתם ועל זכותם של נכדיהם הקטינים לגדול בכבוד.

לפסק הדין בעניין פ.ד. נ' פ.ד. ואח'

* הכותבות הן עו"ד העוסקות בדיני משפחה.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.