עקרת בית משכילה הגזימה בסכומים שדרשה מבעלה עבור מזונות הילדים, ככל הנראה מתוך מחשבה שהיא לא תצטרך להשתתף בהוצאותיהם. סכום המזונות שנפסק ייאלץ אותה לצאת לעבוד.
בית המשפט למשפחה בראשון לציון הכריע בשבוע שעבר בסכסוך מר בין בני זוג פרודים. השופטת מירה רום פלאי קבעה כי האישה תצטרך לממש את פוטנציאל ההכנסה שלה ולהשתתף במזונות הילדים, ובנוסף לשלם את המשכנתה על הדירה שמשמשת אותה בבלעדיות כבר יותר משנה.
בשנת 2016 הבעל הורחק מהבית לאחר שהאישה התלוננה במשטרה שהיכה אותה. מאז הם פרודים והבעל עבר להתגורר אצל הוריו – הרחק מארבעת ילדיו. בין בני הזוג מתנהלים בשנה האחרונה שלל הליכים משפטיים בהם תביעות גירושין, משמורת, מזונות ילדים ופירוק השיתוף בדירה.
תביעת פירוק השיתוף הוכרעה ראשונה ונקבע כי בני הזוג צריכים למכור את הדירה ולחלוק בתמורה, אך האישה לא מיהרה עם מכירת הדירה ונשענה על צו "מדור ספציפי" שהוציאה בבית הדין הרבני ואפשר לה להמשיך לגור בה עד לסיום הליכי הגירושין.
בנסיבות אלה הגיש בעלה תביעה נוספת לחיובה בתשלום עבור השימוש הבלעדי בדירה, אך בתגובה האישה טענה שהוא מוזמן לחזור הביתה ואפילו ביקשה "שלום בית".
מנעה זכויות הוריות בסיסיות
פסק הדין של השופטת רום פלאי עסק בתביעות המשמורת, דמי השימוש והמזונות.
תביעת המשמורת הסתיימה בקביעה כי המשמורת תהיה משותפת. לאחר מכן, נדונה תביעת דמי השימוש. בהקשר זה השופטת התרשמה כי התנהלות האישה סותרת את טענותיה. "איך ייתכן, כי, אישה הטוענת כי בעלה תקף אותה באלימות, מפצירה בו, לשוב הביתה לשלום בית?" תהתה.
השופטת קבעה כי התנהלות האישה הותירה את הבעל קרח משני הצדדים: מצד אחד הוא לא יכול לחזור לגור בביתו ומצד שני הכנסתו לא מספיקה כדי לשכור דירה בקרבת ילדיו, מה שמונע ממנו להתראות עמם.
השופטת ציינה כי במצב כזה, שבו האישה מונעת מבעלה את זכותו למכור את הדירה ואף שוללת ממנו זכויות הוריות בסיסיות, עליה לשלם לו עבור השימוש הבלעדי בדירה המשותפת. השופטת פסקה כי תשלום זה יתבטא בכך שהאישה תישא בגפה בתשלומי המשכנתה עד למכירת הדירה.
מכאן השופטת עברה לתביעת המזונות. בשלב הראשון היא דנה בהכנסות הצדדים ומצאה כי הבעל מרוויח כ-13,500 שקל לחודש. באשר לאישה, אמנם היא לא עובדת אולם יש לה פוטנציאל הכנסה לא ממומש, ובהיותה אישה חריפה ובעלת השכלה אקדמאית נרחבת היא יכולה להרוויח לכל הפחות כ-6,500 שקל בחודש.
בשלב השני נבחנו צרכי הילדים. השופטת קבעה כי ההוצאות שפירטה האישה – אלפי שקלים לכל ילד – מופרזות ולא הגיוניות בהתחשב בכך שלאורך השנים היא לא עבדה והמשפחה התקיימה ממשכורתו של הבעל.
לפיכך השופטת קבעה כי סכום של כ-1,200 שקל בחודש לכל ילד הולם את רמת החיים שהורגלו אליה.
ברוח ההלכה החדשה בתחום מזונות הילדים, נפסק כי מאחר ששניים מתוך ארבעת הילדים הם מתחת לגיל 6 האב יישא במלוא מזונותיהם עד הגיעם לגיל זה. לאחר מכן המזונות יופחתו ל-816 שקל לילד, שהם 68% מסכום המזונות המלא, וזה גם הסכום שישלם מלכתחילה לשני הילדים הגדולים.
עם זאת, ומאחר שבינתיים הבעל לא מתראה עם הילדים בתדירות גבוהה הוא ימשיך לשלם את המשכנתא לכיסוי הוצאות המגורים שלהם, ולאחר שהדירה תימכר האישה תחזיר לו את הכסף. האישה גם חויבה בהוצאות משפט בסך 10,000 שקלים.
לצפייה בפסק הדין המלא
- שמות באי כח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד יגאל בן חיים
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.