אדם חתם על ערבות לטובת בנו שלקח הלוואות לצרכים עסקיים. בהמשך הבן לווה כספים נוספים לצרכים פרטיים וחובותיו טפחו. אלא שהבנק לא עדכן את האב, ולכן נקבע כי הערבות פקעה בשל הפרת חובת הגילוי של הבנק.
בימ"ש השלום בקריות דחה את תביעתו של בנק "מזרחי טפחות" נגד אדם שחתם על ערבות לטובת בנו וזוגתו, ואף חייב אותו לשלם לערב-הנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל. השופט שלמה מיכאל ארדמן קבע מאחר שהבנק לא יידע את הערב על הלוואות נופסות שלקח בנו, הרי שלנוכח הפרת חובת הגילוי הערבות פקעה והתבטלה.
בשנת 2015 הבן ובת זוגו ("החייבים") פתחו חשבון עסקי בבנק וביקשו להעמיד להם מסגרת 170,000 שקל, המורכבת מהלוואה של 100,000 שקל ומסגרת אשראי בסך 70,000 שקל. הבנק התנה את העניין בחתימה של ערב על ערבות בסך 170,000 שקל.
כעבור מספר ימים הגיע אביו (הנתבע כאן) לסניף חדרה של הבנק וחתם על מסמכים רלוונטים – כתב "ערבות מתמדת" על סך 170,000 שקל, וכן מסמך ערבות להלוואה על סך 100,000 שקל.
שלושה חודשים לאחר מכן החייבים ביקשו וקיבלו הלוואות בסך כולל של כ-260,000 שקל, לצורך רכישה פרטית של רכב יוקרה. ברבות הזמן הם לא עמדו בפירעון הלוואות אלה, והבנק הגיע איתם להסדר ריכוז חובות, בהלוואת הסדר בסך 300,000 שקל, שכללה את סכומי שתי ההלוואות, וכן חוב שלהם בחשבון פרטי.
משלא עמדו גם בתשלומים אלה, הוענקו להם מספר הלוואות "גישור", אך גם בהן הם לא עמדו, ונותר להם חוב של כ-408,000 שקל.
בעקבות זאת, הגיש הבנק תביעה נגדם, וכן נגד הערב, בה דרש ממנו לשלם את סכום הערבות שעליה חתם.
לא היתה מחלוקת על כך שבזמנו הבנק לא הודיע לנתבע על ההלוואות שלקחו החייבים לצורך רכישת הרכב (ועל כך שלא עמדו בחיובם), ובהמשך גם לא הודיע לו על הלוואות הגישור.
בתביעתו טען הבנק, בין היתר, כי ערבותו של הנתבע ניתנה להבטחת כל אשראי או התחייבות של החייבים, כולל עתידיים, וכי לא היתה לו כל חובה לעדכן את הנתבע בדבר הלוואות שלקחו הנתבעים לאחר החתימה על כתב הערבות, שכן לפי הורואת המפקח על הבנקים, הבנק מחויב לעדכן ערבים אחת לשנתיים.
לתת הזדמנות לבטל
אולם בניגוד לגישתו של הבנק, השופט ארדמן סבר שהנחיות המפקח על הבנקים אינן מהוות "הסדר שלילי", הפוטר את הבנק מלהודיע לעדכן את הערב כאשר נסיבות השתנו וסיכונים גדלו. השופט הבהיר כי במצב "רגיל", שבו הבנק לא הגדיל את מסגרת האשראי של החייב או העניק הלוואות נוספות, אין חובה לעדכן את הערב מעבר לזו שנקבעה על ידי המפקח.
אולם לפי השופט, במקרה שבו הבנק כן מגדיל את המסגרת או נותן הלוואות נוספות, חובה עליו לעדכן את הערב, שמצדו אולי ירצה לבטל את ערבותו, בשל הגדלת הסיכון שלו באופן ניכר, שהרי הסיכויים של החייב לפרוע את חובותיו קטנים יותר.
בנוגע למקרה זה השופט הוסיף כי "אכן, יתכן, כי מתוך רצונו לעזור לבנו, היה מסכים להמשיך את ערבותו, גם אם סכום ההלוואה היה גדל, כפי שהעיד בגילוי לב בבית המשפט... אך מדובר בשאלה תיאורטית, שכן בזמן אמת החליט הבנק שלא ליידע את הערב הנתבע, ובנסיבות אלה פקעה הערבות."
לכן בסיכומו של דבר נקבע כי דינה של הערבות להתבטל, ויש לדחות את התביעה.
עו"ד ארז הימן
עוסק/ת ב-
בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.