בני זוג שרכשו דירה מלאת פגמים תבעו פיצוי על הנזקים שנגרמו להם. מי אחראי לליקויים: בעל הדירה שמכר את הדירה או הקבלן שלא השלים את מלאכתו כראוי?
בהסכם קומבינציה שנחתם ב-2004 בין שני קבלנים למספר שותפים בקרקע בחדרה, התחייבו הקבלנים לבנות בניין בן שמונה קומות. הדירה בקומה השמינית של הבניין, שהוענקה לבני זוג – חלק מבעלי הקרקע – נמכרה על-ידם ב-2009 לאחר שהבנייה כבר הוקם ולפני שניתן טופס 4 (היתר אכלוס).
בעיות מול הקבלן?
כנסו ל- פורום מקרקעין והתייעצו עם עורכי דין
הרוכשים ידעו שהדירה לא במצב מושלם אך חתמו על הסכם לרכוש אותה כמו שהיא (as is), למעט התחייבות לתיקון של מספר ליקויים נקודתיים. אלא כשהם נכנסו לדירה התחוור להם, שמעבר לליקויים שראו יש בדירה שלל בעיות: החל מהגג שלא נאטם כמו שצריך, עובר בקירות, במצב המקלחת והמרפסת ועוד ועוד.
במרץ 2010 הרוכשים, שנאלצו לשכור דירה חלופית כיוון שהדירה לא הייתה ראויה למגורים, הגישו תביעה נגד המוכרים והקבלנים, לפיצוי של כ-489 אלף שקלים על הנזקים, ההוצאות ועגמת הנפש שנגרמה להם.
הנתבעים הכחישו את הנזקים או את זכות הפיצוי של התובעים. מעבר לכך, הגישו המוכרים הודעת צד שלישי נגד הקבלנים וטענו, כי ככל שיחויבו בפיצוי על הקבלנים להחזיר להם את הכסף.
בין פגמים גלויים לנסתרים
השופטת קרן אניספלד מבית משפט השלום בחדרה קבעה כי גם מוכרי הדירה וגם הקבלנים אחראים לנזקי התובעים, אם כי בדרך שונה.
באשר למוכרים, השופטת ציינה כי משמעות הרכישה "כמו-שהיא" (as is) היא שהתובעים ידעו על מצב הדירה והסכימו לרכוש אותה בכפוף לאותם ליקויים מינוריים שצוינו במפורש בחוזה. על כן, הם לא רשאים לדרוש מהמוכרים פיצוי על מיני פגמים וליקויים שיכלו לראות ולגלות אך פספסו.
לעומת זאת, ככל שמדובר בליקויים נסתרים שלא ניתן לראות בעין סבירה או שנדרש לשם כך מומחה (ונמצאו לא מעט כאלה) – המוכרים בהחלט אחראים.
בשונה מהמוכרים, הקבלנים לא רשאים להסתתר מאחורי הסכם המכר. השופטת קבעה כי כשהתובעים רכשו את הדירה, הם למעשה גם רכשו את הזכות לדרוש מהקבלנים לקיים את התחייבויותיהם בהסכם הבנייה, בכללן למסור את הדירה כשהיא ראויה למגורים ובנויה בהתאם למפרט הטכני בסטנדרט ואיכות מעולים. אם תתקבל הטענה כי הסכם המכר בין המוכרים לתובעים גם מנער אותם מכל אחריות, קבלנים יטעו לחשוב שהם רשאים לבנות דירה שלא לפי אמות המידה להן התחייבו.
השופטת הוסיפה, שהדבר גם עלול תגרור התעשרות שלא כדין מצד הקבלנים, שתמחרו את הדירה בהתאם להתחייבויותיהם. משכך, הקבלנים יצטרכו לפצות את התובעים גם על הליקויים הגלויים וגם על הנסתרים.
ואולם, השופטת קיבלה את הודעת הצד השלישי וקבעה כי הקבלנים אכן התחייבו לשפות את המוכרים על כל סכום שיחויבו בו בשל הדירה – ועליהם לעמוד גם בהתחייבו זו.
בסופו של דבר, לאחר שהליקויים אובחנו ותומחרו בידי מומחה מטעם ביהמ"ש, קבעה השופטת שהתובעים זכאים לפיצוי של כ-110 אלף שקל בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. בנוסף נפסקו להם הוצאות ושכ"ט של כ-62 אלף שקלים.
כעיקרון, המוכרים חויבו לשלם חלק מהסכום, אולם הקבלנים יצטרכו להחזיר להם את הכסף כאמור. בנוסף הקבלנים יישאו בהוצאות המוכרים בסך 15 אלף שקל ושכ"ט עו"ד של 11,800 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד מרדכי סטורזי
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ישראל הדר, עו"ד גבריאל ברוך, עו"ד דוברת אלמקייס-אוחיון
* עו"ד רועי צרפתי עוסק בדיני מקרקעין, תכנון ובנייה, תמ"א 38 ופינוי-בינוי
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.