אשת עסקים השקיעה ב-2013 100,000 דולר בשותפות לרכישה ושיווק של יהלומים מדרום אפריקה. בדיעבד התברר שהשותף שלה העביר את הכספים לכיסוי חוב מזונות. תביעה שהגישה נגדו התקבלה באחרונה.
ביוני 2013 חתמה אשת עסקים על הסכם שותפות לרכישה ושיווק של יהלומים מאזור לסוטו שבדרום אפריקה. האישה התחייבה להעביר לשותפה 100,000 דולר בתמורה ל-60% מהשותפות. השותף מצדו התחייב לרכוש את היהלומים באפריקה ולשווק אותם.
בסמוך לאחר חתימת ההסכם העבירה האישה לחשבון הבנק של אביו של השותף 180,000 שקל לצורך השקעתם במיזם. חודשיים לאחר מכן היא העבירה את יתרת הסכום בסך של 47,000 דולר לחשבון השותף עצמו. על פי ההסכם, השותף, ששהה בתקופה זו בדרום אפריקה, היה אמור להשתמש במחצית מהסכום לרכישת רכבי שטח ובמחציתו האחרת לרכישת חומרי גלם.
בתביעה שהגישה האישה נגד השותף ב-2014 היא סיפרה שלאחר שהעבירה לו את הכספים הוא נעלם ולא ניתן היה ליצור עמו קשר במשך למעלה מחודש ימים. כשהצליחה לבסוף לדבר עמו הוא טען שהיה במאסר והתחייב להשיב לה את כספה ללא דיחוי.
לדבריה, היא לא קיבלה את הכספים ובדיעבד הסתבר לה שנפלה קורבן לתרגיל עוקץ והנתבע רימה אותה ונטל ממנה כספים ללא כל כוונה להשקיע אותם במיזם או להשיבם.
בכתב ההגנה שהגיש הנתבע הוא הכחיש את הדברים וטען שהתובעת מנסה להתחמק מהתחייבויותיה כשותפה. לדבריו, הוא מילא את חלקו בהסכם השותפות ומנגד, התובעת הייתה אמורה להשקיע סכומים נוספים אך לא עשתה כן.
ביחס לטענות המרמה והעוקץ כתב הנתבע שמדובר בהוצאת דיבה ופגיעה בשמו הטוב. לטענתו, הוא היה בקשר מתמיד עם התובעת ועדכן אותה שנעצר בדרום אפריקה על ידי שוטרים או מתחזים מקומיים שלקחו ממנו סכום כסף גדול שהיה מיועד לרכישת היהלומים.
לדבריו, התובעת ידעה על הסיכונים של השותפות ועל כך שמדובר במדינה "שאין בה דין או דיין" ועליה לשאת יחד עמו בהפסדים.
שילם חוב פרטי
אך סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב, השופט אילן דפדי, קיבל את התביעה. השופט פתח ואמר שהנתבע למעשה הודה שהתובעת העבירה אליו את הכספים אך טען להגנתו שמאחר שמדובר בכספי השקעה בשותפות שירדו לטמיון אין בסיס להשיבם לתובעת ומדובר בחלק מהסיכונים שהיא נטלה על עצמה.
עוד ציין השופט שמחומר הראיות עלה שלאחר שהנתבע עדכן את התובעת שנעצר והכסף נגנב היא ביקשה לבטל את ההסכם כמו והוא הבטיח להשיב לה את כספה.
השופט הבהיר שהנתבע לא התייצב לדיונים בהליך ולא מסר תצהיר חתום כנדרש ובנסיבות אלה גרסת התובעת לא נסתרה ויש לקבל אותה במלואה.
עוד כתב השופט שבמהלך חקירת אביו של הנתבע התברר שכספי התובעת שהיו אמורים לשמש לרכישת כלי רכב וציוד הועברו לגרושתו של הנתבע לצורך תשלום חוב מזונות.
בנסיבות אלה דחה השופט את טענות הנתבע וחייב אותו להשיב לתובעת את הכספים שהעבירה לו במלואם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף נפסקו לחובתו הוצאות של 8,853 שקל ושכ"ט עו"ד של 40,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד ניר פרג'
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ריאד חאג'
עו"ד רון זהבי
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.