מילואימניק נתן את הנשמה במלחמה – המדינה פעלה לגרש את זוגתו

האיש נישא לאזרחית הפיליפינים ששוהה בישראל בלי אשרה. המדינה סירבה לדון בבקשתם להסדיר את מעמדה עד שלא תצא מישראל. בית המשפט מתח ביקורת על רשות האוכלוסין וביטל את החלטתה

אזרח ישראלי שירת בצו 8 עם פרוץ המלחמה ונלחם במשך מספר חודשים למען המדינה. המדינה מצידה סירבה לבחון את בקשתו לחלוק את חייו עם בחירת ליבו, אזרחית הפיליפינים. רשות האוכלוסין וההגירה דחתה על הסף את בקשת בני הזוג להסדרת מעמד האישה וקבעה כי זו תיבחן רק לאחר צאתה של בת הזוג מישראל. השופטת מיכל אגמון-גונן קיבלה לאחרונה ערעור שהגישו השניים.

האיש הוא ישראלי יליד 1974, גרוש (משנת 2011), ואב לשניים, אחד מהם עם צרכים מיוחדים. האישה היא אזרחית הפיליפינים, ילידת 1973 שהגיעה לישראל בשנת 2001 כעובדת בתחום הסיעוד.

היא שהתה בישראל ברישיון עד 2009. בשנה זו נפטר מעסיקה והיא נשארה בארץ שלא כדין. ב-2012 היא קיבלה אשרה זמנית מתוקף יחסיה עם בן זוגה הקודם, שהיה גם הוא ישראלי, אך לאחר שנפטר ב-2015 חזר מעמדה להיות לא חוקי. 

האישה נותרה לשהות בישראל ללא היתר. היא הכירה את בן זוגה הנוכחי בינואר 2018 ומאז הם גרים יחד. ב-2022 הם הגישו בקשה להסדרת מעמדה של האישה. בהמשך הם נישאו בנישואים אזרחיים.

רשות האוכלוסין דחתה את הבקשה על הסף לנוכח ההפרות של החלטות ופסקי דין קודמים שקבעו שעל האישה לצאת מישראל. ערר שהגישו בני הזוג בפני בית הדין לעררים נדחה.

הזכות לחיי משפחה

בערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, טענו השניים כי התנהלות הרשות פוגעת בזכותו של האיש לחיי משפחה שכן היא כופה עליו פרידה מאשתו. 

הרשות טענה כי על הערעור להידחות על הסף בשל עשיית דין עצמי, חוסר תום לב ואי ניקיון כפיים, מאחר שהאישה שוהה בישראל שלא כדין שנים ארוכות, תוך הפרת הכרעות שיפוטיות. 

השופטת מיכל אגמון-גונן קיבלה את הערעור. היא סקרה בהרחבה את הפסיקה בנושא והבהירה כי בית המשפט העליון קבע בעבר כי האמצעי של חובת היציאה מהארץ, כתנאי לבחינת בקשת מעמד מכוח זוגיות, אינו מידתי. הוראה פרטנית כזו אפשרית רק כשלאחר קיום ראיון לבני הזוג עלה חשש ממשי שהקשר הזוגי הוא פיקטיבי. זאת, מתוך הכרה בחשיבות זכותו של האזרח הישראלי לחיי משפחה.

בנסיבות אלה, קבעה השופטת, היה על הרשות לקיים לפחות ראיון ראשוני למערערים, כדי לעמוד על כנות הקשר. היא הוסיפה שעל הרשות לשקול במסגרת ההחלטה את העובדה שהאישה שוהה בישראל שנים ארוכות, רובן כדין והעובדה שבני הזוג חיים יחד כשש שנים.  

עוד כתבה השופטת כי לא ברור כמה זמן ייקח לרשות לקבל החלטה בעניין אשרת המערערת, וחיובה לצאת מישראל בתקופת הביניים אינה מידתית. ״לכמה זמן תכפה הרשות פרידה על בני הזוג?!״, תהתה.

היא הוסיפה כי הפרידה קשה במיוחד בתקופה של מלחמה, ולנוכח מצבו המשפחתי המורכב של האיש שמטפל באם חולה ובילד עם צרכים מיוחדים.

השופטת ציינה שיש חשיבות גם לעובדה שהמערער התייצב לשירות מילואים ב-7 באוקטובר עם פרוץ המלחמה, ושירת שלושה חודשים לפחות. הוא מילא את חובתו כלפי המדינה והיא מצידה חייבת להקל עמו. 

בסיכומו של דבר הורתה השופטת לרשות לדון בבקשת המערערים ולערוך להם ריאיון ראשוני בשאלת כנות הקשר. ככל שיימצא כי מדובר בקשר כן ואמיתי, על הרשות לקבל החלטה בעניינם של הזוג לאחר שתשקול את השיקולים שפורטו בפסק הדין. 

הרשות חויבה בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 15,000 שקל.  

• ב״כ המערערים: עו"ד מירי נחשונוב
• ב״כ המשיבה: עו"ד דינקנש תקלה מפרקליטות מחוז ת"א

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.