סטודנטית בת 25 הורשעה בתקיפה ואיומים לאחר שלפני כשנתיים היכתה חברה של שותפתה לדירה באריאל. שופטת בימ"ש השלום בפתח תקווה התחשבה בסיפור חייה ובעתידה המקצועי והחליטה לסיים את ההליך ללא הרשעה.
המקרה התרחש לפני כשנתיים, כאשר הנאשמת חזרה אל ביתה מבילוי, בשעה ארבע לפנות בוקר. היא הייתה נסערת ושתויה למחצה, כאשר בשלב מסוים נכנסה לחדר של אחת משותפותיה לדירה, שם תקפה חברה שלה (המתלוננת בתיק) בסטירות, בעיטות ומשיכות שיער.
בשלב מסוים, מכיס מכנסיה נפלה סכין מטבח. היא הרימה את הסכין ואמרה "רק שתדעי שזה מה שהיה לי בכיס ועצרתי את עצמי מלהשתמש בסכין", ומיד זרקה את הסכין שנפלה בחלל החדר.
בבימ"ש השלום בפתח תקווה היא הודתה והורשעה בעבירות איומים ותקיפה. שירות המבחן המליץ לסיים את ההליך ללא הרשעה בהתחשב שהנאשמת אינה אדם מסוכן.
תסקיר השירות שטח תיאור של הנאשמת – סטודנטית לפסיכולוגיה וקרימינולוגיה, ללא עבר פלילי, שמאז גיל 4 אינה בקשר עם אביה שעזב את הבית. זמן קצר לפני האירוע עברה משבר קשה כאשר אמה אושפזה במחלקה פסיכיאטרית, וסבתה, שגידלה אותה יחד עם אמה, חלתה במחלקה קשה מאד.
המדינה ביקשה להטיל על הנאשמת מאסר של 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות, בנוסף למאסר מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת.
נטען כי במקרה זה לא מתמלאים התנאים שגיבש ביהמ"ש העליון בפסק דין כתב לעניין אי הרשעה, בין היתר משום שלא מדובר בעבירות קלות ערך, אלא בנאשמת שהיכתה ואיימה בעודה אוחזת בסכין.
עוד טענה המדינה כי לא ניתן לאפשר לכל סטודנט לסיים הליך פלילי ללא הרשעה, בטענה לפגיעה אפשרית בתעסוקה.
ב"כ הנאשמת ביקש לקבל את המלצת השירות, ותיאר את תולדות חייה של הנאשמת. בנוגע לעבירה נטען בין היתר כי מדובר בעבירות אלימות ברף נמוך, שבוצעו תחת השפעת אלכוהול ועל רקע תקופה קשה.
הנאשמת עצמה הביעה חרטה על המעשים והכירה בחומרתם. היא ביקשה הזדמנות להגשים את עצמה, וטענה כי מה שעברה בחייה יכול לתרום לאנשים אחרים.
"נאשמת נורמטיבית"
השופטת הבכירה ניצה מימון שעשוע תיארה את המקרה כ"התפרצות בודדת של אלימות מצד הנאשמת כלפי מי שהתארחה בדירה בה התגוררה, על רקע תקופה משברית בחייה ושתיית אלכוהול, באופן חריג להתנהלותה".
כמו כן, השופטת השתכנעה כי רף האלימות באירוע אינו גבוה (משיכת שיער, סטירה ובעיטה), מה גם שהמתלוננת השיבה "מלחמה שערה" באותו אופן. לגבי הסכין, השופטת העירה כי מבלי להקל ראש בעניין, לנאשמת לא הייתה כוונה להשתמש בה באירוע ואף לא עשתה זאת בפועל.
"לפיכך, לא מצאתי כי רמת האלימות ומכלול הנסיבות באירוע מגלים רף חומרה והתנהגות אנטי חברתית שאינה מאפשרת סיום ההליך באי הרשעה, בהתאם להלכת כתב", קבעה השופטת. "כך בפרט, כאשר מדובר בנאשמת נורמטיבית שהיתה בת 23 שנים בעת ביצוע העבירה, ואשר אינה עושה שימוש לרעה באלכוהול ואינה נזקקת לטיפול בעניין זה".
השופטת הוסיפה כי לנוכח גילה הצעיר וההשכלה שהנאשמת רוכשת, קרוב לוודאי שהרשעה תפגע בתעסוקתה המקצועית העתידית בתחום הקרימינולוגיה והפסיכולוגיה. לפיכך, בסיכומו של דבר השופטת ביטלה את ההרשעה והטילה על הנאשמת של"צ בהיקף של 120 שעות בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן, וכן פיצוי למתלוננת בסך 1,500 שקל.
- ב"כ המאשימה: לא צוין
- ב"כ הנאשמת: עו"ד רן עמר
עו"ד תומס יעקב גרייף
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.