אדם שחתם על הסכם למכירת דירתו על רקע הלוואה חוץ בנקאית שנטל בנו טען כי יש לבטל את ההסכם מאחר שנחתם תחת איומים. בית המשפט דחה את התביעה והבהיר שהסכמים יש לכבד
השופט סארי ג׳יוסי דחה לאחרונה תביעה לביטול הסכם מכר. התובע מכר את דירתו תמורת 400,000 שקל בלבד במסגרת הלוואה שנטל בנו בשוק האפור. כשהרוכש ביקש לממש את ההסכם האב טען שחתם עליו מכיוון שחשש לחייו ולחיי משפחתו. השופט קבע שהטענה לא הוכחה ואין הסבר מדוע התובע לא פנה למשטרה לאחר החתימה או לא שלח הודעת ביטול.
התובע סיפר שבנו נטל הלוואות בשוק האפור משני אנשים שעוסקים במתן הלוואות חוץ בנקאיות.
בתחילת 2018, כדי להבטיח את תשלום החוב, הוא חתם מול אחד המלווים על הסכם בו מכר דירה שבבעלותו למלווה תמורת 400,000 שקל. במסגרת ההסכם ניתנה לו אפשרות לחזור בו בתוך ארבעה חודשים ולהשיב את התמורה.
בסמוך לאחר מכן ובהמשך לדרישת המלווה ההסכם בוטל ובמקומו נחתם הסכם זהה מול הנתבע, שלא נכח במועד החתימה. משחלף המועד לביטול ההסכם קיבל התובע מכתב מהנתבע בו צוין כי אם לא יחזיר לו את התמורה יפעל להעברת הזכויות בדירה על שמו. בנוסף דרש ממנו הנתבע לפנות את הדירה.
בנסיבות אלה דרש התובע לבטל את הסכם המכר. לטענתו, לאחר שבנו לא החזיר את ההלוואות שנטל המלווים החלו ללחוץ עליו ועל בני משפחתו ואף ירו לעבר ביתו. מתוך חשש לחייו הוא נכנע ללחצים והסכים לחתום על ההסכם.
כמו כן לדבריו, לא חשב שבעקבות ההסכם הוא יאבד את הדירה ואלמלא היה במצוקה קשה לא היה חותם על המסמכים.
מנגד טען הנתבע כי התובע חתם על ההסכם מתוך מודעות גמורה ורצון לסייע לבנו לשלם את חובותיו.
לדבריו, אף שבהסכם ניתנה לתובע אפשרות לבטל את המכירה בתוך ארבעה חודשים הוא ישב בחיבוק ידיים ורק כשהגיע מועד המימוש החל לפעול.
טעות בכדאיות
״לא לעתים, לא כאשר מתאים – אלא ככלל יש לקיים הסכמים״ הבהיר השופט סארי ג׳יוסי מבית המשפט המחוזי בחיפה.
הוא ציין כי מחומר הראיות עלה בבירור כי אף שבנו של התובע היה הרוח החיה מאחורי ההסכמים, בעטיים של החובות שצבר ולא יכול היה לפרוע, התובע הבין היטב את תוכנם של ההסכמים ואת השלכותיהם, לרבות העובדה, כי במידה ולא תושב התמורה ששולמה לידיו במועד החתימה על ההסכם, תועבר הבעלות לידיו של הנתבע.
הוא כתב כי גם אם יקבל את טענתו של התובע, כי לא חשב שתוצאת ההסכם תהיה העברת הבעלות בדירה לידי הנתבע, מדובר בטעות בכדאיות העסקה שאינה מצדיקה ביטול.
עוד כתב השופט כי אף לשיטת התובע ובנו הנתבע לא איים עליהם בדרך כלשהי. הם גם לא הוכיחו שהגישו תלונה למשטרה או נקטו בהליכים משפטיים חלופיים בנוגע לאותם האיומים שלטענתם הושמעו להם על-ידי המעורבים בהסכמים.
השופט קבע שהתובע גם לא היה במצוקה, ומכל מקום לא היה במצוקה חמורה ומתמשכת, כדרישת הפסיקה. אין לו כל חולשה שכלית וגופנית, הוא אינו חסר ניסיון ומכר מקרקעין מספר פעמים בעבר.
בנסיבות אלה דחה השופט את התביעה וחייב את התובע בשכ״ט עו״ד בסך 12,000 שקל.
- ב״כ התובע: עו״ד א. הלון (הסיוע המשפטי)
- ב״כ הנתבע: עו"ד ת. עסאף, עו"ד א. עסאף
עו"ד יהונתן ליפקין
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.