מכר דירה ופשט רגל – הקונה יצטרך להחזיר?

המוכר הסתבך כלכלית לאחר שבנו הקטין רכב על טרקטורון ופצע ילד אחר. כונס הנכסים ביקש לבטל את מכירת הדירה אבל ביהמ"ש שוכנע שהעסקה בוצעה בתום לב

בית המשפט המחוזי בנצרת דחה לאחרונה בקשה של הכונס הרשמי לבטל מכירה של דירה שביצע חייב שניתן נגדו צו כינוס על חובות בסך כ-9 מיליון שקל. השופט אסף זגורי התרשם כי ההיכרות בין המוכר והקונה הייתה שטחית בלבד והעסקה ביניהם בוצעה בתום לב תוך תשלום תמורה מלאה. בנסיבות אלה נקבע כי לא מדובר בהענקה בטלה כלפי הנאמן והדירה תישאר ברשות הקונה.

ההסתבכות הכלכלית של החייב החלה בשטות שהפכה לטרגדיה: במאי 2009 בנו הקטין נהג על טרקטורון של החייב תוך שהוא מרכיב ילד אחר. זה הסתיים בתאונה עם נזקי גוף לילד האחר.

ארבעה חודשים לאחר התאונה הוגשה נגד החייב ובנו תביעה של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (קרנית) ובהמשך ניתן פסק דין חלקי שקבע כי יהיה עליהם להחזיר לקרנית כל סכום שתשלם לילד שנפגע.

בתווך שבין הגשת התביעה לפסק הדין החייב מכר את הדירה שלו תמורת 800,000 שקל לאדם אחר, המשיב בהליך. בשלב מסוים התברר לתובע עומק הבור בו שקע - חובותיו עומדים על סכום מפלצתי של 8,891,578 שקל, הרוב לקרנית.

ביולי 2018 – תשע שנים לאחר מכירת הדירה – ניתן צו כינוס נכסים לבקשת החייב בתיק פשיטת רגל, כאשר הנושה העיקרית שלו היא קרנית.

הנאמן בתיק טען שמכירת הדירה מהווה "הענקה בטלה" ויש לבטל את העסקה. לטענתו, הדירה נמכרה כעבור מספר שנים תמורת 1,275,000 שקל, 60% יותר מהמחיר בו מכר אותה החייב, מה שאומר שהחייב לא מכר אותה בשוויה האמיתי וב"תמורה בת ערך".

הנאמן הוסיף כי בדק ומצא שהקונה אפילו לא שילם את המחיר שסוכם, אלא פחות ממחצית. עוד הוא טען כי הקונה היה חבר של החייב וידע על מצוקתו הכלכלית, כך שהמכירה לא בוצעה בתום לב. הנאמן עתר להורות על השבת 1,275,000 שקל לקופת הכינוס.

מנגד טענו החייב והקונה כי בוצעה ביניהם עסקה כשרה וכי התמורה שולמה במלואה. הם שללו את היותם חברים, והסבירו שיש ביניהם היכרות שטחית בלבד על רקע עסקי. בנוסף הם הגישו חוות דעת של שמאי לפיה שווי העסקה היה סביר, והדגישו כי לא הוגשה חוות דעת שסותרת אותה.

מחירי הנדל"ן עלו

השופט זגורי הסביר שתחילה יש לבחון האם מכירת הדירה פגעה בכושר הפירעון של החייב באותה תקופה. אם התשובה לכך שלילית, יש לבחון האם המכירה בוצעה בתמורה "בת ערך" או בתום לב, שאז היא תהיה תקפה ולא בטלה כלפי הנאמן.

ביחס לעניין הראשון קבע השופט כי לחייב לא הייתה יכולת פירעון גם בלי קשר לחוב כלפי קרנית, והוא פעל למכור את הבית במהירות על מנת שיוכל לשלם חוב אחר לגרושתו.

לפיכך ניגש השופט לבדוק את עניין תום הלב והתמורה. השופט התרשם כי ההיכרות בין החייב לקונה לא הייתה עמוקה. מדובר באנשים שגרו רחוק זה מזה, והחייב היה מעין ספּק זוטר שסיפק למשיב תנורי פיצה ומכונות צמר גפן מתוק.

ביחס לעניין התמורה קיבל השופט את הסברי הקונה שמחיר הדירה עלה מכיוון שהוא קיבל אותה במצב רעוע והשקיע בשיפוצה, וזאת לצד עליית מחירי הנדל"ן באותה תקופה.

השופט הוסיף כי הקונה הוכיח שמשך מהבנק את כל הסכום שבאמצעותו נרכשה הדירה.

לפיכך נקבע שהעסקה כשרה ולא בטלה כלפי הנאמן.

לטובת הקונה נפסקו 5,000 שקל הוצאות.

• שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בהחלטה

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.