המשק התאגידי בישראל מבוסס לרוב על חברות שמורכבות מגרעיני שליטה. במצב כזה, יותר פשוט לבעל השליטה לחלוב את החברה ולנצל טובות הנאה על חשבון בעלי המניות. מהם הפתרונות שמציע המשפט הישראלי? עו"ד אבי מורה מסביר.
עסקאות עם בעל שליטה חייבות אישור
כידוע, מבנה המשק התאגידי בישראל מבוסס ברובו על חברות המורכבות מגרעיני שליטה (זאת בניגוד למשק האמריקאי למשל שבו החברות מצויות בבעלות מבוזרת שבו כל בעל מניות מחזיק באחוזים בודדים מבלי שיהיה בעל שליטה).
אחת הבעיות שעלולות להיווצר במבנה משקי שכזה הוא כמובן ניסיון של בעל השליטה לחלוב את החברה ולנצל טובות הנאה שונות.
בשביל לפתור בעיה זו, קבע המחוקק הישראלי כי עסקאות עם בעל השליטה בחברה מסוימת חייבות בקבלת אישור של מספר גורמים באורגנים השונים של החברה: אישור של ועדת הביקורת של החברה, אישור הדירקטוריון ואישור האסיפה הכללית, אשר חייב להתקבל גם בקרב רוב של בעלי מניות המיעוט.
מנגנון זה, ובעיקר הדרישה כי עסקה עם בעל שליטה תקבל את אישורו של רוב בעלי המיעוט בחברה, אמור ליצור איזון במאזן הכוחות בקרב בעלי המניות בחברה. זאת, לאור יכולתו של בעל השליטה, כמי שיש לו כח הצבעה גדול, לכוון את פעילות החברה למחוזות הרצויים לו, שאינם תמיד לטובת החברה.
מגמה הפוכה בפסיקה?
לצד ביקורת שיפוטית המצדדת בריסון כוחם של בעלי העניין ובעל שליטה בחברה, עושה רושם כי לאחרונה מתפתחת מגמה הפוכה בפסיקה,, אשר מאפשרת לעקוף, הלכה למעשה, את הדרישה של אישור עסקה עם בעל שליטה על ידי בעלי מניות המיעוט.
כך למשל, בינואר השנה, אישר בית המשפט העליון לבעל שליטה, להמשיך למשוך משכורת למרות שלא קיבל את האישורים הנדרשים (ראה רע"א 687/12 חברת תדביק בע"מ נ' איי. אי. אל ישראל אקוויטי בע"מ).
הועדה מונעת התערבות של בתי המשפט?
מקום אחר שבו מתאפשר אישורם של עסקאות עם בעל עניין הוא הקמתה של ועדה מיוחדת אד הוק ובלתי תלויה מטעם הדירקטוריון. הועדה אמורה לנהל משא ומתן אמיתי ולהשיג את התוצאות הטובות ביותר לחברה.
הרעיון להקמתה של ועדה מיוחדת שכזאת כמנגנון פיקוח אפשרי נוסף, במקרה של חשש מניגוד עניינים, הועלה כהערת אגב בפסק דין משנת 2011, שעסק במכירת חברת כור (ת"א 26809-01-11 דב כהנא נ' מכתשים אגן תעשיות בע"מ).
לא חלף זמן רב, וחברות החלו לאמץ את הרעיון הזה בפועל, מתוך מחשבה, שאם העסקה מאושרת על ידי גוף שאמור להיות בלתי תלוי, הדבר ירתיע את בית המשפט מלהפעיל ביקורת שיפוטית על ביצוע העסקה.
ולמרות זאת...
על אף האמור לעיל, תמיד יש לזכור כי למעשה, גם ללא פתיחת הליך משפטי אקטיבי יכול בעל שליטה לממש עסקאות שהוא חפץ ביקרן. כך למשל, יכול בעל השליטה, כמי שכאמור מכווין את פעילות החברה, לבחור את העיתוי המתאים ביותר עבורו למימוש העסקה ואישורה גם ללא קבלת כל האישורים הנדרשים.
במקרה כזה, אומנם עומדת לרשות יתר בעלי המניות זכות תביעה כנגד ביצוע העסקה, אך הם עלולים לשקול שלא להגישה, לאור עלותם הגבוהה של ההליכים המשפטיים, שיימשכו שנים ארוכות ואף עלולים גם הם, להביא לפגיעה בתפקודה של החברה. זאת, בפרט, כשתמיד עומדת לרשות בעל השליטה האפשרות לדרוש מבית המשפט סעד זמני לקיום העסקה.
המודעות חשובה
דווקא בימים אלה, כאשר יחסי הכוחות בין בעלי שליטה לבעלי מניות מיעוט נבחנים מחדש ומבנה המשק התאגידי משנה את פניו, חשוב להיות מודעים גם לתפקידם האקטיבי והפסיבי שממלאים בתי המשפט במאבקים אלה.
לפסקי הדין המאוזכרים במאמר:
* עו"ד אבי מורה, ממשרד עורכי דין מורה-טובים, עוסק בתחום המשפט המסחרי.
** המידע המוצג הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.