ניסו להשפיע על קבורת המנוח באמצעות ייפוי כוח מתמשך

אשתו השנייה של המנוח ובנה, שמונה על-ידו בייפוי הכוח, טענו שיש לקבור אותו באשקלון ולא בבית העלמין באשדוד - שם רכש בעבר חלקת קבר לצד אשתו הראשונה. השופטת הבהירה שייפוי כוח מתמשך לא תופס אחרי המוות

האם גבר שהלך לעולמו ייקבר בבית העלמין באשדוד סמוך לקבר אשתו הראשונה כפי רצון בנותיהם, או שמא באשקלון כפי שמעוניינת אלמנתו? השופטת עפרה גיא מבית המשפט המשפחה לאשדוד קבעה אתמול (שלישי) שקבורת המנוח תהא בהתאם לרצון הבנות, וכי ייפוי הכוח המתמשך שהקנה לבנה של האלמנה סמכות לקבוע בענייניו הרכושיים והרפואיים של המנוח אינו תקף לענייני קבורה.

המנוח ואלמנתו היו נשואים במשך 25 שנה. היו אלה נישואיו השניים, לאחר שעם אשתו הראשונה הביא לעולם שתי בנות. בשנת 1996, במהלך נישואיו הראשונים, הוא רכש לו ולאשתו דאז חלקות קבר סמוכות בבית העלמין באשדוד, תוך שבנה עליהן מצבה כפולה שתתאים לשניהם בבוא היום. מאז הלכה האישה לעולמה, ונטמנה בחלקה שנקנתה עבורה.

בשלב מסוים לאחר נישואיו לאשתו השנייה חתם המנוח על ייפוי כוח מתמשך לטובת בנה. לאחרונה הוא הלך לעולמו כשאלמנתו ובנותיו מנישואיו הראשוניים ניהלו מאבק עיקש בנוגע למקום קבורתו.

חברה קדישא, שייצגה את עמדת הבנות, טענה שיש לקבור את המנוח בבית העלמין באשדוד, בחלקת הקבר הסמוכה לאשתו הקודמת. לשיטתה, קניית קבר כמוה כצוואה ויש לקיים את רצון הנפטר. עוד נטען שבני משפחה נוספים של המנוח, כמו אמו ואחיו, קבורים באשדוד ואף מטעם זה יש להורות על קבורתו שם.

מנגד טענה האלמנה באמצעות בנה, הממונה בייפוי הכוח המתמשך, כי רצונו האחרון של המנוח היה להיקבר בבית העלמין באשקלון. האלמנה הוסיפה כי היא גם תתקשה להגיע מאשקלון לבית העלמין באשדוד כדי לפקוד את קברו.

לא היה צלול

אבל השופטת גיא דחתה את הטענה שרצונו האחרון של הנפטר היה להיקבר באשקלון. היא הדגישה שייפוי הכוח המתמשך נכנס לתוקף בנובמבר 2022, כך שלמעשה השאלה היכן ייקבר לא הייתה במודעות שלו שכן הוא לא היה כשיר.

בהקשר לכך השופטת הבהירה כי ייפוי כוח מתמשך אינו מקנה לממונה סמכות לקבוע בעניינים הקשורים במותו של הממנה. "אין נפקות לייפוי כוח זה שעה שייפוי הכוח חל בעניינים רפואיים ורכושיים בלבד שאינם מהות ההליך שבפניי, שעניינו קבורת המנוח, וממילא פג תוקף עם פטירת המנוח", כתבה.

השופטת הוסיפה כי היעתרות לבקשת האלמנה תיאלץ את חברה קדישא לקבור אדם אחר בחלקה השמורה למנוח, והדבר יביא לפירוק המצבה הכפולה שנבנתה עליה – עובדה שתגרום עוגמת נפש רבה לבני משפחתו הנוספים של המנוח, מבלי שיש לכך הצדקה.

לסיום נדחתה טענת האלמנה כי היא תתקשה לנסוע מאשקלון לאשדוד על מנת לעלות לקבר של בעלה. השופטת חידדה שגם אם המנוח ייקבר באשקלון תצטרך האלמנה לנסוע זמן לא מבוטל לבית העלמין שכן הוא ממוקם בקצה העיר, וכי תוספת זמן הנסיעה לאשדוד אינה משמעותית וממילא אינה מצדיקה להתעלם מרצון המנוח להיקבר שם.

אגב, חברה קדישא טענה בקשר לכך שרצון האלמנה לקבורת בעלה באשקלון נובע משיקולי נוחות בלבד, שכן היא אינה יהודייה ויודעת שלא תוכל להיקבר לצד בעלה בבית העלמין באשדוד.

לפיכך קבעה השופטת שהמנוח ייקבר באשדוד, וכי אין בטענות האלמנה או בייפוי הכוח המתמשך לטובת בנה על מנת לשנות מכך.

• באי כוח הצדדים לא צוינו בהחלטה

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.