לאחר שהפסידה בתביעה שהגיש המנהל, המעסיקה ערערה על הקביעה שחוק שעות עבודה ומנוחה חל עליו, וזכתה.
בית הדין הארצי לעבודה קיבל חלק ניכר מערעור שהגישה רשת המוסכים "כ.ש. מרכזי תיפעול לרכב" על פסק הדין של בית הדין לעבודה בתל אביב, שחייב אותה לשלם למנהל שהעסיקה בעבר 353,283 שקלים עבור שעות נוספות. שופטי הערעור קבעו כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליו משום שהיה בכיר בחברה, וביטלו את החיוב.
העובד הצטרף לחברה בשנת 2000 כמנהל מוסך שהפעילה בחולון. בסוף 2011, פעילותה העסקית הועברה לחברת "שגריר", וזו המשיכה להעסיק אותו באותו התפקיד.
כשנה לאחר שיחסי העבודה בין החברה לבין המנהל הסתיימו, הוא הגיש נגדה תביעה בה נטען בין היתר כי הוא לא קיבל תשלום על שעות נוספות ולא הופרשו לטובתו כספים לקרנות הפנסיה וההשתלמות בהתאם לצו ההרחבה שחל על ענף המוסכים.
ביולי 2016 תביעת המנהל התקבלה, והחברה חויבה לשלם לו כ-400 אלף שקל (כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד), מתוכם 353,283 שקלים בגין אי תשלום שעות נוספות. הסכום האמור נפסק לאחר שבית הדין לעבודה קבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל עליו משום שהיה בסך הכל מנהל זוטר.
אלא שהחברה לא השלימה עם סכומי העתק שחויבה בהם וערערה על פסק הדין. בערעור נטען בין היתר כי המנהל הועסק במשרת אמון בכירה ולכן לא היה זכאי לתשלום עבור שעות נוספות. בנוסף, החברה ערערה על כך שזכויותיו הסוציאליות חושבו בהתאם לצו ההרחבה אף שלטענתה הוא לא חל עליו כיוון שהמנהל לא נחשב לעובד מוסך "רגיל".
איך מבדילים?
עיון בפסק הדין שהתקבל בערכאה הקודמת הוביל את השופטים רועי פוליאק, אילן סופר וחני אופק גנדלר למסקנה כי לא נפל פגם בחישוב הזכויות הסוציאליות אך יש להתערב בקביעה המשמעותית ביותר לגבי השעות הנוספות.
השופטים ציינו כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על עובדים בתפקידי הנהלה בכירים. כיצד מבחינים בין מנהל זוטר לבין מנהל בכיר? בהתאם לשעות העבודה, גובה השכר, היכולת להפעיל שיקול דעת עצמאי, מידת האמון שהמשרה דורשת והשאלה האם המנהל נטל חלק בקביעת המדיניות בארגון.
יישום המבחנים על המקרה הנוכחי הוביל לקביעה כי המשיב היה למעשה מנהל בכיר ולא זוטר. השופטים ציינו כי הוא אמנם היה כפוף לבעלי החברה ולמנהל הרשת, אך הוא עבד שעות רבות, השתתף בישיבות הנהלה, קיבל החלטות מקצועיות כבדות משקל ולמעשה היה "המוציא והמביא" בכל הקשור לניהול המוסך. יתרה מכך, בשנים האחרונות לעבודתו ממוצע משכורותיו נע ביו 34-40 אלף שקל לחודש – שכר גבוה לכל הדעות.
לפיכך, נקבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על המנהל ולכן הוא לא זכאי לתשלום על שעות נוספות. לנוכח האמור, השופטים ביטלו את החיובים שהוטלו על החברה בגין שעות נוספות, כולל הוצאות המשפט ושכ"ט עוה"ד הנגזרים מהן. בסך הכל הופחתו הפיצויים ב- 361,283 שקלים. בעקבות תוצאות הערעור, חויב המנהל בהוצאות משפט בסך 10,000 שקלים.
עו"ד נדב אבידור
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.