הסכם למכירת נכס בשווי 17 מיליון שקל בוטל לבקשת חלק מהיורשים. בית המשפט קבע שבהליך המכירה נפלו ״פגמים קשים וכבדים״
בהחלטה שהותרה לאחרונה לפרסום קיבל השופט ליאור ברינגר בקשה של יורשים לבטל עסקה למכירת נכס שהותירו הוריהם. העסקה בוצעה על ידי מנהל העיזבון, והשופט קבע שהוא שינה את תנאי התשלום מבלי ליידע את היורשים או את בית המשפט. ״מדובר בפגיעה יסודית ומהותית בהליך המכר כולו״, נכתב בהחלטה.
בני זוג, הורים לחמישה ילדים, נפטרו במהלך השנתיים האחרונות והותירו נכס יוקרתי בשווי מיליוני שקלים.
לאחר מותם מונה על ידי בית המשפט עורך הדין שלהם כמנהל עיזבון. הוא פרסם את הנכס למכירה, ביצע התמחרות בין המציעים והגיש לאישור בית המשפט את ההסכם שגובש עם המציע. בהסכם הועמדה התמורה עבור הנכס על סך של 17 מיליון שקל.
ההסכם אושר והליכי מכירת הנכס התקדמו מול הרוכש שזכה. העסקה אף דווחה לרשויות המס.
אלא שבהמשך, חלק מהיורשים עתרו לביטול מכירת הנכס. הם טענו כי הקונה שזכה בהתמחרות רכש את הנכס בנאמנות והתברר שהרוכשים בפועל מקורבים למנהל העיזבון, שייצג בעבר חברות שנמצאות בבעלותם. לדבריהם, הרוכשים ומנהל העיזבון חברו יחדיו כדי לקנות את הנכס במחיר זול משוויו.
לבקשתם, בית המשפט מינה שמאי לבחינת ערכו של הנכס, שהגיש חוות דעת שלפיה שווי הנכס הוא 20 מיליון שקל.
הסכם מוסתר
השופט ליאור ברינגר מבית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל את הבקשה וביטל את המכירה.
הוא הבהיר שאין מחלוקת שמנהל העיזבון לא יידע את המבקשים אודות ההתמחרות שניהל עם המציעים ולא הזמינם להשתתף בה, או להיות נוכחים בה ומדובר בפגם משמעותי.
הוא הוסיף שבדיעבד התברר כי מנהל העיזבון חתם עם הקונה שזכה בהתמחרות על הסכם אחר ולא על ההסכם שהוגש לאישור בית המשפט.
השופט ציין שבין שני ההסכמים קיים שוני מהותי. בהסכם שהוגש לאישור בית משפט נכתב שהקונה ישלם את מלוא התמורה עבור הנכס תוך 7 ימים מיום האישור, בעוד בהסכם המוסתר תנאי התשלום מתפרשים על פני 450 ימים.
״ככל ותנאי התשלום שנקבעו בהסכם המוסתר היו מוצעים לכלל המציעים, קיימת סבירות גבוהה שהיו מתקבלות הצעות נוספות, אולי גבוהות מההצעה שהתקבלה בסופו של דבר״, כתב השופט.
הוא הוסיף כי בין שני ההסכמים הבדלים נוספים ומהותיים, כמו מועד מסירת החזקה ואף זהות הקונה. השופט כתב שאפשר להבין את חשדם של המבקשים, שעה שמי שנרשם בהסכם כקונה הוא אדם בשם ש׳ ב׳ שרכש את הנכס בנאמנות ובדיעבד מסתבר להם שהקונים האמיתיים הם אנשים שחברות בבעלותם היו מיוצגות בעבר על ידי מנהל העיזבון.
״מעשה ההסתרה פוגם בהליך המכר כולו, פגיעה יסודית ומהותית״, הדגיש השופט. הוא הוסיף שגם הפער הבלתי מוסבר בין שווי הנכס כפי שנקבע בדו״ח שמאי מטעם מנהל העיזבון (12 מיליון שקל) לבין שוויו בדו״ח מומחה בית המשפט (20 מיליון שקל) מעלה תהיות.
הוא ציין שאמנם בעיקרון, אין בהכרח מניעה שמנהל העיזבון ימכור נכס שבניהולו לאדם המוכר לו, אך מנהל העיזבון פועל בתפקידו כ"ידו הארוכה של בית המשפט" ועליו לפעול בשקיפות מלאה ובגילוי נאות מירבי, לא להסתיר מאומה מבית המשפט ומהצדדים ולהביא לידיעתם כל פרט רלוונטי.
השופט סיכם שמנהל העיזבון לא פעל כמתחייב על פי דין ומכירת הנכס נגועה בפגמים קשים וכבדים המביאים בהכרח לביטול המכר.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ מבקשים 1-3: עו"ד יעקב רז
- ב״כ מבקשת 4: עו"ד אמיר קוזקוב
- ב״כ מנהל העיזבון: עו"ד רותם פורת ואח'
- ב״כ משיבה 2: עו"ד דניאל ארנסט
- ב״כ משיבה 3: עו"ד חיים אלטלף, עו"ד קובי ישראל מטעם הסיוע המשפטי
- ב״כ משיבים 4-6: עו"ד מוטי קניאל
עו"ד איתי הפלר
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.