האישה הודתה והחזירה את הכסף ללקוחות, שאף חזרו להעסיק אותה. לאור חומרת העבירה, השופט החליט שלא לבטל את ההרשעה. עם זאת, לנוכח הנסיבות גזר על הנאשמת עונש קל יחסית.
משנת 1998 הועסקה אישה כמנהלת חשבונות במשרדו של רואה חשבון בנתניה. החל משנת 2000 עבדה במקביל גם כמנהלת חשבונות עצמאית.
במסגרת העבודה, כדי לבצע תשלומים שונים לרשויות עבור לקוחותיה, קיבלה האישה שיקים חתומים לפקודת מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי. כמה מהלקוחות אף נתנו פנקסי שיקים שלמים חתומים ללא שם המוטב או הסכום.
לייעוץ בתחום הפלילי:
עו"ד פלילי
בשנים 2010-2011 שילמה הנאשמת בשישה מקרים שונים את חובותיה למס הכנסה באמצעות שיקים של לקוחותיה, בסכום מצטבר של כ-22,000 שקל.
לאחר שנתפסה היא הודתה והורשעה בבימ"ש השלום בנתניה בעבירה של גניבה בידי מורשה. מכאן עבר הדיון לשאלת העונש שיש להטיל עליה.
המדינה טענה כי העונש ההולם נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל. לשיטתה, גניבה בידי מורשה היא עבירה חמורה, במיוחד כשמבצע אותה מנהל חשבונות או רואה חשבון, שכן ללקוח אין שום דרך לבדוק בעצמו את בעלי תפקידים אלה ולגלות שנגבה ממנו יותר מדי כסף.
עוד נטען כי כאן מדובר אפילו בנסיבות יותר חמורות, מאחר שנעשה שימוש במנגנון המדינתי של תשלום מיסים כדי להסוות את הגניבה.
הנאשמת, אישה בת 55, הזכירה שהיא הודתה בהזדמנות הראשונה והחזירה את הכספים למתלוננים. היא הביעה צער עמוק וחרטה על מעשיה וביקשה להתחשב במצבה.
לטענתה, הרשעתה בפלילים תוביל לכך שלא תוכל להמשיך בעבודתה כיועצת מס, ובגילה היא לא תוכל למצוא עבודה אחרת.
לפיכך היא טענה שבמקרה שלה יש מקום לבטל את ההרשעה, מה גם שאין מתלוננים שנפגעו קשות ועומדים על ההרשעה, אלא להיפך – המתלוננים ברובם חזרו להעסיק אותה ואפילו צירפו מכתבי המלצה.
גם קצינת המבחן המליצה לשקול את ביטול ההרשעה ולהטיל על הנאשמת שירות לתועלת הציבור, בשל העובדה שזו הפעם הראשונה שהנאשמת מעורבת בפלילים, ובהתחשב בכך שהיא שיקמה את יחסיה עם המתלוננים, ועל מנת למנוע פגיעה ביכולתה להמשיך ולעבוד במקצועה.
לא גניבה רגילה
השופט עוז ניר נאוי לא קיבל את המלצת שירות המבחן והחליט להותיר את ההרשעה על כנה.
השופט הציג מקרים דומים והסביר שגניבה בידי מורשה היא עבירה חמורה יותר מגניבה רגילה, שכן החפץ או ה-"דבר" הנגנב נמסר לגנב על רקע יחסי אמון בינו לבין הבעלים.
בנוגע לפגיעה בפרנסתה של הנאשמת, השופט העיר כי אמנם מכוח מעמדה כיועצת מס הנאשמת כנראה תועמד לדין משמעתי, אך היא תוכל שם לשטוח את טענותיה, ולוועדת המשמעת שיקול דעת מלא כיצד לנהוג בה ולהתחשב בנסיבותיה האישיות, אף אם תורשע בהליך הפלילי.
עם זאת, השופט החליט לחרוג ממתחם הענישה המקובל ולהקל עם הנאשמת. הנאשמת השיבה את כל הכספים למתלוננים, שאף בחרו לשוב ולהעסיקה, למרות מעשיה. כלומר, הסביר השופט, גם בעיני המתלוננים הפגיעה באמון הייתה "מעידה חד פעמית, במובן הרחב של המונח".
"עונש מאסר עשוי להזיק לנאשמת, לאף לא אחד תצמח תועלת מכך והליך השיקום אותו היא עוברת, בדרך של העסקה מחודשת אצל המתלוננים, עלול להיפגע", סיכם השופט והטיל על הנאשמת שירות לתועלת הציבור בהיקף של 350 שעות ו-12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.
- ב"כ המאשימה: עו"ד עדי לוזון
- ב"כ הנאשמת: עו"ד אמיר איבשקובסקי
* עוה"ד בועז קניג ומור עטיה עוסקים במשפט פלילי.
** הכותבים לא ייצגו בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.