חברת הביטוח תבעה החזר תגמולים על גניבת רכב מהחברה שאישרה כי אמצעי המיגון ברכבה של המבוטחת תקינים אף שזה לא היה נכון. אלא שבמשפט התברר כי המבטחת ידעה על המצב מראש ובאופן תמוה בחרה לשלם בכל זאת.
בית משפט השלום דחה לאחרונה תביעה שהוגשה נגד חברת מיגון הרכבים "רדיו טייפ אשרף" בטענה שסיפקה אישור כוזב על הימצאותה של "קודנית" ברכב של מבוטחת ב"מנורה מבטחים". במסגרת התביעה מנורה דרשה שאשרף תשיב לה את הכספים ששילמה למבוטחת לאחר שהרכב נגנב אך הרשם הבכיר קייס נאשף קבע כי מנורה מנועה מלהעלות טענות כלפי אשרף משום שהעבירה את התשלום אף שהייתה מודעת לכך שהרכב לא ממוגן.
המבוטחת ערכה ב-2014 ביטוח מקיף לרכב אצל "מנורה" ובמסגרת זו נדרשה להתקין בו "קודנית". לאחר שחברת המיגון בדקה את הרכב ואישרה שהמכשיר הותקן – נכנסה הפוליסה לתוקף.
שנתיים לאחר מכן, ביוני 2016, הרכב נגנב, ומנורה שילמה למבוטחת את כספי הביטוח. אלא שבדיעבד התברר לה כי מעולם לא הותקנה ברכב קודנית.
בתביעה שהגישה חברת הביטוח בדצמבר 2016, היא ביקשה שאשרף תחויב להשיב את הכספים ששולמו למבוטחת בהסתמך על האישור הכוזב שסיפקה לה לצורך הפוליסה.
מנגד, אשרף טענה כי האישור נכון ותקף למועד שבו סופק (2014) וכי היא לא אחראית לשינויים שהמבוטחת ביצעה ברכבה – כולל הוצאת הקודנית – במהלך השנתיים שחלפו עד שנגנב. עוד נטען כי גם אם במועד הגניבה לא הייתה קודנית ברכב, הרי שמנורה לא הייתה חייבת לשלם למבוטחת דבר, כך שהיא לא יכולה לבוא אליה בטענות כעת.
מוזר: בד"כ חברות הביטוח לא ממהרות לשלם
לאחר ששמע את העדויות בתיק הרשם נאשף החליט לדחות את התביעה.
הרשם ציין כי המבוטחת העידה שהודיעה לחברת הביטוח אחרי הגניבה שאין ברכב קודנית. השופט ציין כי מעדותה של המבוטחת לא ברור אם במועד הפקת האישור הייתה ברכב קודנית או לא אבל מה שכן ברור הוא שמנורה ידעה על המצב – והיא אף לא חלקה על הטענה הזו במהלך המשפט.
בנסיבות אלה, הרשם ציין כי "יש רגליים" לטענה שהעלתה אשרף, לפיה מנורה לא הייתה חייבת לשלם למבוטחת דבר לפני שהיא בודקת היטב את דבריה. לכן, נקבע כי החלטתה לשלם מפקיעה את זכותה לבוא בטענות כלפי הנתבעת.
"לא ברור מה טיב השיקולים שהנחו את התובעת בביצוע התשלום" העיר הרשם והוסיף כי "הרי ידועה לכל המדיניות של לא מעט חברות ביטוח שאינן ממהרות לשלם את תגמולי הביטוח, קודם שהן ממצות בצורה מעמיקה של הבירור והבדיקה העובדתיים של כל תג ותו במסכת העובדתית העומדת ביסוד מקרה הביטוח".
יתרה מכך, הרשם לא שוכנע שיש קשר בין היעדר הקודנית לבין אירוע הגניבה, שכן מדובר במערכת שיכולה "לעכב" גניבה אך לא למנוע אותה.
בסופו של יום, התביעה נדחתה. מאחר שהרשם נאשף סבר שהתביעה "ראויה הייתה להישמע" ו"מנורה מבטחים" הסכימה שהוא יפסוק על דרך הפשרה, לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ התובעת: עו"ד יעקב רואה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אמג'ד דעאס
עו"ד דנה רותם דיין
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.