היזמית ניסתה להטיל את האחריות לאיחור בן 25 החודשים על צד שלישי, אלא שבהליך אחר התברר: אותו גורם שימש כגלגל ההצלה של הפרויקט, שרק בזכותו הגיע לקו הסיום
כ-260,000 שקלים: זהו הסכום שנפסק לאחרונה בבית משפט השלום בהרצליה לבעל דירה בעיר, בעקבות איחור של שנתיים וחודש במסירתה. בתגובה לתביעה הגישה היזמית הודעת צד ג' נגד הגורם שלטענתה נכנס בנעליה בקידום הפרויקט ואחראי לעיכוב במסירה, אלא שהשופט דוד יצחק דחה אותה על רקע פסיקה שקבעה אחרת.
התובע והנתבעת, יזמית בשם "מריבו", התקשרו ביולי 2017 בהסכם מכר שלפיו הראשון יקנה דירת חמישה חדרים בקומה הרביעית בפרויקט מגורים שנבנה ברחוב קהילת ציון שבהרצליה. בהסכם התחייבה היזמית למסור את הדירה עד ל-30 ביוני 2018, אלא שבפועל התובע קיבל מפתח רק באוגוסט 2020, באיחור של שנתיים וחודש.
התביעה הוגשה לבית המשפט נגד היזמית, חברה נוספת שלטענת הרוכש הוקמה כדי להבריח נכסים מנושי הראשונה, והאדם שלטענתו "מנצח" על התזמורת ומנהל בפועל את שתי החברות. לטענתו הנתבעים הפרו את הסכם המכר ופעלו כלפיו בחוסר תום לב, כשיש הצדקה לשיטתו להורות על הרמת מסך הן בין שתי החברות, והן בינן לבין מנהלן.
הנתבעים אמנם לא חלקו על עצם האיחור במסירה, אלא שלשיטתם צד שלישי – חברה בשם "מרכז העיר נדל"ן ותשתיות" – נכנס בשלב מסוים של הפרויקט בנעלי היזמית, ומשכך הוא האחראי לעיכוב ולפיצוי הרוכש. הצד השלישי טען מנגד שלא שימש כקבלן של הפרויקט, והוא מעולם לא נטל על עצמו התחייבויות בכובע כזה, כגון בקשר לתאריך מסירת הדירה.
מעשה בית דין
השופט יצחק ציין שביולי האחרון ניתן פסק דין בהליך מקביל, הכולל את אותה סוגיה (פיצוי בשל איחור במסירה), אותו פרויקט ואותם נתבעים וצד שלישי. בפסק הדין קבעה השופטת איילת הרנוף שרק "מריבו" אחראית כלפי בעל הדירה בשל האיחור, כאשר יתר הנתבעים והצד השלישי פטורים. לדברי השופט, על פסק הדין לא הוגש ערעור ומשכך הוא הפך לחלוט.
"לאחר עיון בפסק הדין", כתב השופט, "אני סבור כי יש ממש בטענה שלפיה פסק הדין - אשר הכריע במחלוקת בין הנתבעים לצדדים השלישיים בהודעה לצד שלישי שהוגשה, אשר כוללת בדיוק את אותן טענות שנדונו בהליך לפניי - מהווה מעשה בית דין (=כלומר, סוף פסוק) ביחסים שבין הנתבעים לצד השלישי".
לדברי השופט, באותו פסק דין התברר כי לא רק שלא נפל פסול כלשהו בהתנהלות הצד השלישי, אלא שבפועל הוא שימש כ"גלגל ההצלה" של הפרויקט, שרק בזכות פעילותו "המאומצת והמקצועית הפרויקט הגיע אל קו הסיום". בפסק הדין הוסבר שהפרויקט התעכב בגלל מחדלים של "מריבו" וקשיים כלכליים בהם הייתה נתונה, לרבות העדר מקורות מימון, הטלת עיקולים על זכויותיה, עזיבת האדריכל את הפרויקט ועוד.
משלא הייתה מחלוקת בין הצדדים בהליך הנוכחי לגבי משך האיחור, 25 חודשים, ומאחר שאין סיבה לסטות מהקביעות החלוטות בפסק הדין שניתן בהליך המקביל, קבע השופט שעל "מריבו" לשלם לתובע פיצוי של 216,126 שקל עבור האיחור.
בתוך כך, טענת בעל הדירה לפיה יש לבצע הרמת מסך "כפולה" - בין שתי החברות הנתבעות ובין מנהלן – נדחתה על ידי השופט. הוא נימק שהתובע ביסס את בקשתו על טיעונים כלליים למדי, שאינם מוכיחים התנהלות עסקית בלתי תקינה, המצדיקה לבצע הרמת מסך.
בנוסף לפיצוי עבור האיחור בקבלת המפתח נפסקו לבעל הדירה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 45,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד גיל גרינברג
- ב"כ הנתבעות 1-2: עו"ד יובל סולימה ועו"ד אלחנן פלור
- ב"כ הצדדים השלישיים: עו"ד לבנת רקובר
עו"ד אבינעם גואלמן
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.