משרד הפנים התרשם שהקשר בין אזרחית ישראלית לבין בן זוגה האריתראי אינו אמיתי. סגן נשיא ביהמ"ש לעניינים מנהליים בחיפה, השופט רון שפירא, חלק על המשרד והורה לאפשר לזוג להתחיל בהליך המדורג.
האיש הסתנן לישראל ב-2009 וקיבל רישיון שהייה זמני שחודש מעת לעת. ב-2014 הוא טען שיש לו בת זוג ישראלית ולשניים ילדה משותפת. בשנתיים שלאחר מכן נערכו לו ולזוגתו הנטענת שני ראיונות לבחינת "כנות הקשר" בלשכת האוכלוסין בחדרה, שם לא השתכנעו שהקשר אמיתי, בין היתר לנוכח סתירות שעלו מתשובותיהם בנוגע לנסיבות היכרותם, בני משפחותיהם וחבריהם המשותפים.
לפני מספר שבועות הוחלט להעביר את האיש למתקן השהייה בחולות, שם הוא התייצב בלית ברירה.
בעתירה שהוגשה באוגוסט השנה, טענו העותרים כי הם זוג משנת 2013 ויש להם ילדה משותפת, שהם מגדלים יחד, ומשכך, החלטת משרד הפנים לוקה באי סבירות קיצונית, ופוגעת בזכותם הבסיסית לקיום חיי משפחה, וכמובן פוגעת גם בילדה.
בנוסף, הם טענו כי לא ייתכן שעל סמך ראיון אחד ייקבע שהקשר בניהם אינו קשר אמיתי ויימנע מהם להמשיך ולחיות כמשפחה. בעניין זה נטען כי יכול להיות שחלק מהסתירות בתשובותיהם נבעו מהבדלי תרבויות ומהעובדה שהעותר לא תמיד מבין מה נאמר לו.
המשיב טען מנגד כי החלטתו סבירה ומידתית, ומבוססת על ראיות. לשיטתו, מדובר בקשר פיקטיבי שמטרתו השתקעות העותר בישראל, והעותרים לא הציגו ראיות לכך שמדובר בקשר כן ואמיתי.
עוד נטען כי ספק אם העותר הוא אבי הילדה, והטענות בעניין זה נטענו ללא ביסוס, שכן העותרים צירפו מסמך בקשה לקביעת אבהות, אך לא ציינו מה עלה בגורלו.
לשקול בכובד ראש
"במקרה שבפני סבור אני כי המשיב כשל בדרך בחינת הבקשה והחלטתו אינה יכולה לעמוד", קבע סגן הנשיא השופט רון שפירא. לדעתו, כפי שטענו העותרים, ייתכן שחלק מהסתירות שהתגלו בראיון נובע מאי-הבנות ומהשוני בין התרבותיות ותפיסת המבנה החברתי.
כמו, כן השופט ציין כי מטבע הדברים, כשמשפחתו של העותר אינה בישראל, העותרת לא מכירה אותה היטב. בכל מקרה, הבהיר השופט, ההליך המדורג יאפשר למשיב לבדוק את הנושא לאורך זמן.
"בנוסף, והחשוב מכל, לעותרים ילדה שנטען לגביה כי היא בתם המשותפת", כתב השופט, והסביר כי עד שהעניין ייבחן, יש להניח שמדובר באביה הביולוגי של הילדה.
עוד נכתב כי "החלטה שמשמעותה הפרדת קטינה מאביה הביולוגי מחייבת שקילת כל השיקולים הרלוונטיים בכובד ראש, ובראשם עקרון טובת הילד או הילדה. בענייננו, כאמור, בעקבות ההחלטה שלא להתיר לעותרים להתחיל בהליך המדורג לא היה ביכולתו של העותר לקבל מעמד זמני כבן זוגה של העותרת והוא נשלח לשהייה במתקן חולות, כך שלמעשה הופרד מבתו הקטינה".
לפיכך, השופט ביטל את ההחלטה וקבע כי המשיב יחיל על העותרים את ההליך המדורג, וחייב אותו בשכ"ט עו"ד בסך 7,500 שקל. בהתאם, השופט הורה למשיב לדאוג לשחרורו של העותר ממתקן חולות, על מנת שיוכל לשוב לביתו ולחייו עם העותרת.
עו"ד מירי נחשונוב, המייצגת בהליכים דומים מול משרד הפנים, אומרת כי "לצערנו לא מדובר במקרה נדיר. פעמים רבות משרד הפנים ממהר להחליט כי זוגות אינם עומדים בתנאי של 'כנות הקשר' מבלי לתת להם הזדמנות להוכיח זאת. על כן, אין לקבל את החלטותיו כ'תורה מסיני' וחשוב לדעת מתי ואיך להילחם בהן. כפי שראינו כאן - זה עובד".
- ב"כ העותרים: עו"ד אולגה דוחובני ואח'
- ב"כ המשיב: פרקליטות מחוז חיפה
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.