האלמנה זכתה בהחזרי מס שבח על עסקה שביצע בעלה המנוח, אבל רוב הכסף עוקל בטענה שהיה לו חוב למע"מ. בית המשפט ביטל את העיקול וחייב את רשות המיסים בהוצאות של 100 אלף שקל
שופט בית משפט השלום באשדוד יהודה ליבליין ביטל לאחרונה עיקול שהטיל מנהל מע"מ אשדוד על החזרי מס של כ-1.8 מיליון שקלים, וחייב את רשות המסים בהוצאות של 100 אלף שקלים. את החזרי המס הייתה אמורה לקבל אלמנתו של איש עסקים שנפטר ב-2016 אבל המע"מ עיקל את רוב הסכום בטענה ששותפות שהקים המנוח חייבת מס על עסקה שביצעה. בעקבות תביעה שהגישה האלמנה התברר כי לא רק שמעולם לא הייתה שותפות כזו אלא שאת העסקה ביצעה בכלל חברה בפירוק שהייתה בבעלות המנוח.
האלמנה והיורשת היחידה של המנוח, זכתה ב-2019 בהחזרי מס שבח של כ-2.7 מיליון שקלים על עסקת מכר שביצע. מיד לאחר מכן עיקל מנהל מע"מ את רוב ההחזרים בטענה ששותפות לא רשומה של המנוח עם שני בניו ועם החברה שבבעלותם, צברה חובות למע"מ שתפחו ליותר מ-2.3 מיליון שקלים.
בתביעה שהגישה האלמנה נגד רשות המסים עם קבלת העיקול היא הכחישה את קיומה של השותפות הנטענת. היא הוסיפה כי גם אם הייתה שותפות לא היא ביצעה את העסקה המדוברת אלא החברה של בעלה שנמצאת היום בפירוק. על כן, לא הייתה כל הצדקה לחייב אותו (ואותה כיורשת) בתשלום החוב באופן אישי.
הרשות התעקשה וטענה שהשותפות קיימת והיא זו שצברה את החוב, ולכן לפי החוק המנוח, כשותף עיקרי, חייב היה לכסות אותו באופן אישי.
בכל הליך נטען משהו אחר
השופט יהודה לייבליין מתח ביקורת על ההתנהלות של הרשות, שבין היתר העלתה טענות סותרות לגבי סוג השותפות והאופן שבו נרשמה אצלה. מעבר לכך, הוא קבע שיש קושי גדול בעמדה שלה בהליך לנוכח העובדה שבמסגרת חדלות הפירעון של החברה של המנוח, היא ייחסה את החוב לחברה לבדה ולא העלתה כל טענה לגבי השותפות.
השופט ציין בהקשר הזה כי כנראה שאחרי שמנהל המע"מ גילה שלא יוכל לגבות את החוב מהחברה בהליכי חדלות הפירעון, הוא מצא לו "כיס עמוק" אצל התובעת. אלא שהעניין הוא שכלל לא הוכח שהשותפות הייתה קיימת.
השופט הוסיף כי אף נראה שיש חוסר היגיון בקיומה של השותפות מאחר שהמנוח ובניו היו ממילא בעלי חברה משותפת שעסקיהם בוצעו דרכה, ולא הייתה להם פעילות עסקית משל עצמם.
השופט הוסיף עוד כי גם אם רשות המיסים הייתה מוכיחה שהשותפות קיימת היא כשלה מלהוכיח שהשותפות היא זו שביצעה את העסקה שבגינה נצבר החוב למע"מ. בהקשר הזה הפנה השופט לראיות שהעלו כי את העסקה ביצעה החברה לבדה – ולא השותפות.
לפיכך, התביעה של האלמנה התקבלה והשופט הורה לרשות המיסים להחזיר לה את יתרת הסכום שעוקל (חלק מהסכומים כבר שוחררו קודם לכן) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מימוש העיקול ועד ליום ההחזר. בנוסף, חויבה הרשות בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של 100 אלף שקלים.
- ב"כ התובעת: עו"ד י' קינן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ע' סירוטה מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי)
עו"ד מאיסה ח'דירי
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.