האישה דרשה לחייב את בעלה בגט והיא לא מוכנה לשלם לו "שוחד" תמורת הסכמתו להתגרש. אלא שבבית הדין הובהר לה שההסכם המרוכך עליו היא חתומה מחייב, וכי שקריה והתנהלותה החמקמקה אינם מתקבלים על הדעת.
בית הדין הגדול דחה לאחרונה ערעור שהגישה אישה על החלטת בית הדין האזורי בפתח תקווה שלא לחייב את בעלה בגט למרות טענתה שהוא מעגן אותה קרוב ל-30 שנה. הרכב הדיינים קבע כי האישה היא זו שמעגנת את עצמה, תוך שמתח ביקורת קשה על התנהלותה.
האישה עזבה את בעלה ב-1988. רק ב-2006 הם הגיעו להסכמה לגבי הגירושין וחתמו על הסכם גירושין שקבע כי השניים יתגרשו לאחר שהאישה תשלם לבעלה 100 אלף דולר מתמורה שתקבל ממכירת הדירה המשותפת.
ההסכם אושר בבית הדין הגדול אבל בפועל המערערת סירבה להתגרש וטענה שאין לה מאיפה להשיג את הכסף.
שנים לאחר מכן ניסה בית הדין האזורי להביא לסיום הנישואים תוך קיום ההסכם. בסופו של דבר הבעל הסכים להתפשר ולהפחית 50,000 דולר מהתשלום, וברוח זו נחתם הסכם חדש.
אלא שגם הפעם המערערת סירבה לגט בטענה שהיא לא מוכנה לשלם לבעלה שוחד כדי להתגרש. כעבור זמן מה, היא הגישה תביעת גירושין חדשה ובה ביקשה לחייב את בעלה בגט מבלי לקיים את ההסכם, תוך שטענה שהוא מעגן אותה מזה כ-30 שנה.
לאחר שבית הדין דחה את התביעה היא הגישה ערעור, כאשר בין יתר טענותיה היא ציינה שהוכרזה כפושטת רגל וקיבלה הפטר, כך שהיא פטורה מתשלום הכספים לפי ההסכם.
מנגד הבעל ביקש לקיים את ההסכם והבהיר כי אשתו השתמשה בכספי הדירה המשותפת כדי לרכוש לעצמה דירה בחו"ל. עוד הוא טען כי לא זומן לדיון בפשיטת הרגל במכוון כדי שהמערערת תוכל להתחמק מחובותיה כלפיו.
עצות אחיתופל
הדיינים הרב נחום שמואל גורטלר, הרב מיכאל עמוס והרב מימון נהרי החליטו לדחות את הערעור.
בפסק הדין צוין כי בית הדין האזורי עשה מאמצים רבים כדי להביא את בני הזוג להסכם שהמערערת תוכל לעמוד בו אך היא "התחמקה פעם אחר פעם מביצוע חלקה בהסכם" גם בתקופות שבהן יכלה לעמוד בתשלום.
התנהלותה החמקמקה המשיכה גם בזמן הדיונים הנוכחיים. כך, כשהדיינים הורו לה להגיש לבית המשפט של פשיטת רגל בקשה לכיסוי החוב כלפי בעלה באמצעות העברת הדירה בחו"ל על שמו, תחילה היא התעלמה מהוראותיו ולאחר מכן עורך הדין שלה הודיע כי אינו מתכוון להגיש את הבקשה. "כך, גילתה המערערת את פרוצה ואת כוונתה 'לצפצף' על החלטות בית הדין", כתבו הדיינים.
בתוך כך נקבע שהמערערת ועורך הדין שלה שיקרו ברגל גסה לבית המשפט של פשיטת הרגל כשהציגו אותה כ"מסורבת גט" כדי שירחם עליה ויפטור אותה מההתחייבות בהסכם, תוך שהסתירו את הסכמתו בעלה להפחית את החיוב בחצי.
"בית הדין לא ייתן ידו למי שבא בידיים שאינן נקיות ומפר החלטות שיפוטיות", כתבו הדיינים והבהירו שהמערערת היא זו שמעגנת את עצמה במו ידיה.
משכך, הערעור נדחה אם כי המערערת לא חויבה בהוצאות כיוון שבית הדין סבר כי ככל הנראה היא פעלה לפי "עצות אחיתופל" שקיבלה מעורך הדין. לבסוף הדיינים המליצו כי בני הזוג הפרודים ינהלו משא ומתן שיביא סוף כל סוף לקיום ההסכם ולגירושין.
עו"ד מאיה הרצברג אלון
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.