המנוח, שלקה בסכיזופרניה, היה רווק ללא ילדים. שופטת אישרה את צוואתו לטובת אחיינו תוך דחיית בקשת אחותו (אם האחיין) לקיים צוואה ישנה יותר
קרב ירושה יצרי בין אם לבנה הגיע לאחרונה לסיומו בבית המשפט למשפחה בראשון לציון. במוקד ההליך: שתי צוואות שהותיר בן משפחה שהתאבד - הראשונה לטובת האם וילדיה בחלקים שווים, והשנייה לטובת הבן בלבד. השופטת מירית פולוס קבעה שהצוואה האחרונה היא שתקוים, בהעדר עילה לפסילתה.
התובע הוא בנה של הנתבעת. בשנת 2001 ערך דודו של הראשון ואחיה של השנייה - אשר התמודד עם סכיזופרניה כרונית והיה רווק ללא ילדים - צוואה בעדים לטובת אחותו וילדיה, ביניהם התובע, בחלקים שווים. 18 שנים לאחר מכן, בספטמבר 2019, הוא ערך צוואה נוספת, נוטריונית, הפעם לטובת אחיינו-התובע בלבד. ב-2022 שלח האיש יד בנפשו, כשהוא בן 79.
לאחר התקרית הטראגית ניהלו אחות המנוח ובנה, הזוכה בצוואה האחרונה, קרב על ירושתו בבית המשפט. בעוד האחות טענה שהמנוח לא היה כשיר לערוך את הצוואה השנייה ומשכך יש לקיים את זו הראשונה, בנה חלק עליה וטען שצוואת 2019 לטובתו תקפה משפטית.
ביתר פירוט טענה אחות המנוח שבנה ניצל את מצבו הנפשי ורפיון שכלו של אחיה, והחתים אותו "כלאחר יד" על הצוואה האחרונה, בניגוד מוחלט לרצונו החופשי.
מנגד סיפר האחיין כי בעודו נער עבר לגור עם המנוח בשל אלימות שחווה בבית הוריו. לטענתו, אימו בקושי הייתה בקשר עם אחיה בשנים שקדמו להתאבדותו, ואין סיבה להניח שהוא היה בלתי כשיר בעת צוואתו השנייה.
"ניהל את חייו לצד המחלה"
השופטת פולוס דחתה את טענות אחות המנוח להעדר כשירות של אחיה בשעת החתימה על צוואתו האחרונה, או להשפעה בלתי הוגנת ומעורבות מצד בנה בעריכתה, הגוררים לשיטתה את ביטולה. לדברי השופטת, טענות הנתבעת לא הוכחו "אף לא בדוחק".
אשר לסוגיית הכשירות התרשמה השופטת, על רקע חוות דעת מומחה בית המשפט ועדויות בעלי מקצוע, כי חרף מחלתו - המנוח היה כשיר קוגניטיבית במועד הצוואה השנייה. כך למשל, מעדות עובדת סוציאלית שהכירה את המנוח עלה שהוא ניהל את חייו לצד המחלה, ובמרבית הזמן היה מאוזן.
גם בנושאי ההשפעה הבלתי הוגנת והמעורבות נחלה אימו של הזוכה בצוואה האחרונה כישלון חרוץ. השופטת הדגישה שאפילו לגרסתה, אחיה לא היה מבודד חברתית, כאשר היא, ילדיה ונכדיה היו בקשר עימו. יתרה מכך, בעדותה תהתה האישה מדוע שאחיה יערוך צוואה לטובת בנה, שלטענתה לא עשה בשביל המנוח, בעוד שהיא טיפלה בו כל השנים. לדברי השופטת - הדבר מקריס את התנגדותה.
"צא ולמד", כתבה, "המניע להגשת ההתנגדות היתה תחושתה של הנתבעת שהצוואה 'לא צודקת' לשיטתה, ושהזוכה 'ישב לו על הווריד', וכן חשדות שהזוכה הוא שכתב את הצוואה. בטענות אלו, שאינן מגובות בדבר, אין די בכדי להוכיח מעורבות של הזוכה בעריכת הצוואה, או השפעה בלתי הוגנת".
לסיום ציינה השופטת שגם מעדות הנוטריון שערך את הצוואה האחרונה עלה כי הוא הקריא אותה למנוח, תוך ששלל מעורבות כלשהי של האחיין בעריכתה. בנסיבות אלה דחתה השופטת את ההתנגדות והורתה על קיום הצוואה לטובת האחיין, ככתבה וכלשונה.
אחות המנוח חויבה לשלם לבנה הוצאות משפט בלתי מבוטלות, בסך מאה אלף שקלים.
- ב"כ התובע: עו"ד רענן גל
- ב"כ הנתבעת: עו"ד מיכל פוקס חנינה
עו"ד איריס ירדני
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.