עובד מסעדת "פינת הצלע" מצא את עצמו במעלית משא קורסת, ונפצע בברכו. המסעדה הכחישה את האירוע, אך הראיות תמכו בסיפורו של העובד. השופט קבע כי המסעדה נושאת במלוא האחריות.
בית משפט השלום בהרצליה הורה למסעדת "פינת הצלע" לשלם פיצויים בסך כ-96,000 שקל לעובד-לשעבר שלה, שנפגע כתוצאה ממעלית משא שנפלה. השופט יוסי ברכיה דחה את גרסת המסעדה שהכחישה את כל האירוע, ולחלופין טענה כי התובע נפל בגלל היותו חולה אפילפסיה.
התאונה התרחשה בנובמבר 2011, כאשר התובע, לדבריו, התבקש לעלות למחסן ולהביא קמח, באמצעות מעלית משא.
לטענתו, למעלית לא היה רישיון מטעם העירייה, ולא היו בה מעקה או מיגון כלשהו. לטענתו, לא היתה כל גישה למחסן למעט דרך המעלית. בזמן ששהה במעלית, כבל שמחזיק את המעלית נקרע או השתחרר מסיבה כלשהי. המעלית נפלה על הרצפה והתובע נפצע בברכו.
בתביעתו, בה טען כי המסעדה התרשלה ואחראית לנזקיו, הוא אף טען כי לתאונה היו שני עדים, אך אלה סירבו להעיד נגד מעסיקתם בבית המשפט.
מטעם המסעדה העיד מנהלו של התובע, שהכחיש את קרות האירוע, אם כי העיד שכשהגיע לעבודה באותו יום, העובדים אמרו לו שהתובע נפל אך לא ידעו איך הדבר קרה.
מנהל זה אף טען בתוקף כי הוא אסר על התובע להשתמש במעלית, ואם התעורר צורך להביא משהו מהמחסן שבקומה העליונה, הוקצה לשם כך "עובד כללי" שזה היה תפקידו.
לחלופין נטען מטעם המסעדה כי בכל מקרה התובע נפל בשל היותו חולה אפילפסיה, ולא כתוצאה מרשלנות כלשהי מצדה.
בניין ללא היתר
בהיבט העובדתי השופט ברכיה קיבל את גרסת התובע, שנתמכה על ידי תעודת חדר המיון, בה נכתב כי נפל מגובה שני מטרים ונחבל בברכו, וכן תועדה מאוחר במסמכי המעקב הרפואי.
כמו כן, גרסת התובע נתמכה בטופס המוסד לביטוח לאומי לנפגע עבודה, שם מסר התובע כי "עלה להוריד סחורה מהמחסן שנמצא בגלריה, עלה במעלית שרות והכבל שלה נקרע, כשהיה עליה מגובה 3 מטר ונפצע ברך" – מסמך שנחתם על ידי אותו מנהל שמאוחר יותר הכחיש את המקרה בבית המשפט.
בהקשר זה השופט דחה את טענת המנהל שלפיה חתם מבלי לראות מה רשם התובע, וציין כי לא סביר שאדם אחראי ינהג כך. בנוסף ציין השופט כי גם טענת הנתבעת בדבר מחלת האפליפסיה לא הוכחה כלל.
בהמשך קבע השופט כי הנתבעת לא הוכיחה שאסרה להשתמש במעלית או שהיה במקום שילוט אזהרה כלשהו, או אפילו גישה חלופית למחסן, כגון סולם למשל (טענה נוספת שבשלב מסוים נטענה ללא ראיות).
ברמה המשפטית, השופט הבהיר כי "מעלית להובלת משא, לא צריכה ליפול". השופט אף הבהיר כי התובע לא אמור לדעת מה גרם לה ליפול, שכן המעלית היא נכס בשליטת הנתבעת, כך שהיא זו שהתרשלה ונושאת במלוא האחריות כמחזיקת המעלית.
על כך השופט הוסיף כי המנהל הודה שלכל הבניין לא היה היתר בנייה, ואף לא הובאה כל ראייה שמוכיחה כי לאורך השנים הנתבעת בדקה את המעלית.
בתום חישוב מפורט, השופט העריך את נזקי התובע, שכללו הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות וכאב וסבל, בסך כולל של 246,000 שקל. לאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי שקיבל (כ-150,000 שקל), השופט הורה לנתבעת לשלם לו פיצויים בסך כ-96,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אסף ברק
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.