בתגובה לתביעת העובד לפיצויי פיטורים, תשלום שכר עבודה שלא קיבל וזכויות נוספות, המעסיקה טענה שהוא הועסק כעצמאי ותבעה אותו בטענה שהוא חייב לה כספים.
בית הדין לעבודה הכריע לאחרונה בתביעות הדדיות שהוגשו על רקע התפטרותו של סוכן מכירות עקב הרעת תנאים. חרף עמדת המעסיקה לפיה העסיקה אותו כעצמאי, השופט אורן שגב קבע כי בין הצדדים התקיימו יחסי עבודה ולכן פסק לטובת הסוכן כ-70 אלף שקלים, מהם יקוזזו 1,150 שקלים עבור טלפון נייד שלא החזיר למעסיקה בתום יחסי העבודה.
הסוכן עבד בחברה לשיווק צעצועים בשם "אקסקלוסיב טויס ייבוא" בין דצמבר 2013 ודצמבר 2014.
בתביעה שהגיש במרץ 2015 נגד החברה, הסוכן הציג טענות סותרות לגבי נסיבות סיום יחסי העבודה.
מצד אחד, הוא טען שהוא התפטר עקב הרעת תנאים משום שהמעסיקה לא עמדה בהתחייבותה לשלם לו עמלות מכירה, לא שילמה לו שכר עבור 7 חודשים ובשלב מסוים אף לקחה את הרכב שנתנה לו. מצד שני, הוא טען כי פוטר משום שלא יכל להמשיך לעבוד ללא הרכב.
משכך, הוא תבע פיצויי פיטורים וגם על אי עריכת שימוע ודמי הודעה מוקדמת בנוסף לפיצוי על אי קבלת שכר ותלושים, ותשלום עבור זכויות סוציאליות שלא שולמו לו כגון דמי חופשה, הפרשות לפנסיה ועוד.
הסוכן אף צירף לתביעתו את הבעלים ודרש לחייב אותו לשאת מכיסו בפיצויים בין היתר בטענה שהחברה נקלעה לחובות.
מנגד, הנתבעים טענו שהסוכן לא זכאי לשקל משום שעבד כעצמאי והפסיק את ההתקשרות עם החברה באופן פתאומי ועל דעת עצמו. אך בסתירה לטענות אלה, נטען כי הסוכן פוטר לאחר שנערך לו שימוע בשל היקף מכירות נמוך.
מכל מקום הנתבעים ביקשו שאם תביעתו תתקבל, תקוזז מהפיצויים עלות הסלולרי שניתן לו לצורכי עבודה ולא הוחזר להם מעולם.
בנוסף, המעסיקה הגישה תביעה נגדית במסגרתה דרשה בין היתר שהסוכן ישיב לה כ-61 אלף שקל שגבה מלקוחותיה מבלי להעביר לה אותם, ואף יפצה אותה על פגיעה במוניטין עקב התנהלותו.
היה שכיר
השופט שגב דן תחילה בתביעת הסוכן שהתקבלה ברובה לאחר שנקבע כי בין הצדדים התקיימו יחסי עבודה. קביעה זו התבססה על כך שהסוכן היה העובד היחיד שעסק במכירת מוצרי החברה, היה כפוף להוראותיה, ביצע את עבודתו באמצעות ציוד שהיא סיפקה לו ושכרו שולם באמצעות תלושים מבלי שהפיק עבורם חשבוניות.
באשר לנסיבות הפיטורים, השופט הצביע על הטענות הסותרות שהעלו הצדדים, והתרשם כי יותר הגיוני שהסוכן התפטר עקב הרעת תנאים ולכן הוא זכאי לפיצויי פיטורים. משכך, תביעתו לפיצוי על אי עריכת שימוע ודמי הודעה מוקדמת נדחתה.
בנוסף הוא זכה בשכר עבור 7 חודשי עבודה, זכויות סוציאליות ופיצוי על כך שלא קיבל תלושים במשך 8 חודשים.
עם זאת, השופט לא מצא הצדקה לבצע "הרמת מסך" ולחייב את הבעלים באופן אישי. בהקשר זה, השופט ציין בין היתר כי "הרמת מסך" תבוצע רק במקרים חריגים והמקרה הנוכחי לא נכנס בגדרם.
לעומת זאת, תביעת המעסיקה נדחתה על רוב סעיפיה משום שלא גובתה בראיות, למעט עניין הסלולרי שהסוכן הודה כי לא החזיר.
בסופו של דבר, הנתבעת חויבה לשלם לתובע כ-70 אלף שקל מהם יקוזזו 1,150 שקלים עבור הטלפון הנייד. כמו כן, הנתבעת תישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 שקלים.
עו"ד חן ספקטור
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.