שאלת מעמדו של פורמט טלוויזיוני טרם נדונה בישראל. ביהמ"ש המחוזי בת"א קיבל באחרונה את תביעתו של יוצר שעשועון הטלוויזיה Upgrade להכרה בזכותו המוסרית, ולקבלת קרדיט על יצירת הפורמט המופץ ברחבי העולם.
השעשועון מופץ ומשווק מזה שש שנים ברחבי העולם (למעט ישראל). הפרשה עסקה בין היתר במספר הסכמים שנחתמו ב-2008. התובע טען כי כשהיה סטודנט לתואר ראשון בתקשורת הגה את הרעיון לשעשועון "Upgrade", במסגרתו מגיע מנחה לביתם של המשתתפים ושואל אותם שאלות טריוויה.
תביעתו הוגשה נגד חברת "ארמוזה אינטרנשיונל מדיה", העוסקת בהפצת פורמטים טלוויזיוניים לרשתות שידור ברחבי העולם, וכן נגד בעליה – אבי ארמוזה.
התובע סיפר שיצר את ה"פורמט" הטלוויזיוני עם שני שותפים, כאשר הזכויות המסחריות והבעלות בפורמט נמכרו בסופו של יום לחברת ההפקות "תנין", שמאוחר יותר התקשרה עם הנתבעים בהסכמים שונים להפצת הפורמט ברשתות שידור זרות (לאחר שפיילוט שבוצע עבור ערוץ 10 לא יצא לפועל).
לטענתו, הנתבעים הפרו את זכותו המוסרית ב"פורמט", בכך שהסתירו את שמו כהוגה וכיוצר בכל הפרסומים וההסכמים הנוגעים אליו, ובמקום זאת הציגו את שמם כאילו הם יוצרי הפורמט, בעודם גורפים רווחים ותהילה כתוצאה מההצלחה של הפורמט ברחבי העולם.
בתביעתו דרש פיצוי בסך 1.5 מיליון שקל וכן צווים במסגרתם הנתבעים יחויבו לתת לו קרדיט כהוגה ויוצר הפורמט ברולר הפתיחה והסיום של כל תכנית.
הנתבעים הציגו טענות רבות ומגוונות. הם טענו כי טענת התובע שלפיה הוא הוגה ויוצר הפורמט היא "טענה מופרכת". לטענתם, כל שעשה התובע היה להגות רעיון ולשוחח על כך עם חבריו ואחר-כך "ישב בחיבוק ידיים",
עוד נטען כי הפורמט כלל אינו עונה להגדרת "יצירה" מוגנת בזכות יוצרים וכי לא חלה עליהם – כחברת הפצה – החובה להזכיר את שם התובע ולתת לו קרדיט כיוצר.
ידעו על מערבותו
פסק הדין שניתן בתחילת השבוע עסק רק בשאלת החבות והיה מקיף ויסודי. השופטת ד''ר דפנה אבניאלי סקרה מספר מקרים ברחבי העולם לגבי מעמדם של פורמטים טלוויזיוניים ומצאה שהיום קיימת נכונותבעולם להכיר בזכות יוצרים בפורמט טלוויזיוני, ובלבד שלא מדובר ברעיון בלבד אלא ברעיון שקיבל ביטוי מוחשי ומיוחד דיו, ההופך את הפורמט ל"יצירה" ברת-הגנה.
כלומר, לפי השופטת יש להבחין בין "סקיצות ראשוניות" או "רעיונות אמורפיים" שאינם מוגנים, לבין מצב שבו הרעיון קרם עור וגידים וגובש לכדי פורמט "מוחשי" מקורי, הכולל סצנות ואלמנטים ייחודים.
לאחר ששמעה עדויות ועיינה במסמכים הרלוונטיים, השופטת דחתה את טענות הנתבעים וקבעה כי הפורמט הוא אכן פרי עמלו של התובע (יחד עם שני שותפים נוספים). עוד היא קבעה כי הנתבעים הפרו את זכותו המוסרית לציון שמו כיוצר הפורמט, שבהסתמך עליו נוצר השעשועון המופץ על ידם.
השופטת אף השתכנעה שהנתבעים ידעו על מעורבותו של התובע ביצירת הפורמט כשהתקשרו עם תנין הפקות, ויכלו לדרוש מגופי שידור לתת קרדיט לתובע.
לפיכך, השופטת הוציאה צווים במסגרתם הורתה לנתבעים לתת בטריילרים קרדיט לתובע כהוגה ויוצר הפורמט, תוך ציון העובדה כי לתובע שני שותפים נוספים ביצירה.
היקף הפיצוי בגין הפרת הזכות יידון בשלב השני של ההליך אלא אם הצדדים יגיעו לפשרה לגביו. בינתיים, הנתבעים חויבו בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד רועי הלוי
- ב"כ הנתבעים: עו"ד צביקה מצקין, עו"ד אלרן שפירא
עו"ד שחר ולנר
עוסק/ת ב-
קניין רוחני
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.