הידידה טענה שיש תוקף לצוואתו החדשה של המנוח, מאחר ששלח לאשתו מכתב על ביטול הצוואה ההדדית שלהם. השופטת דחתה את הטענה: "דואר ישראל מכחיש"
דרמה בבית המשפט למשפחה בתל אביב: אישה הוכרה כיורשת בעלה מכוח צוואה הדדית שערכו לפני כ-17 שנה, הגם שהם חיו בנפרד והאחרון ציווה בערוב ימיו את רכושו למישהי אחרת. השופטת ענת הלר-כריש קבעה כי משלא הוכח שהמנוח עדכן את אשתו על ביטול הצוואה ההדדית כמצוות חוק הירושה, הרי שהיא נותרה תקפה ויש לחלק את רכושו על-פיה בלבד.
ערב מותו שהה המנוח בדיור מוגן בישראל. הוא נשאר נשוי 'על הנייר' לאישה המתגוררת בחו"ל, אף שבשנת 2007 הוא עבר לגור בישראל והיא נשארה שם. ביוני 2007, לפני הגעתו לישראל, ערכו המנוח ואשתו צוואה הדדית שלפיה עם פטירת אחד מהם יועבר רכושו לבן הזוג שנותר בחיים ולאחר מכן, כ"יורש אחר יורש", לילדי אחיו של הבעל.
תשע שנים חלפו והמנוח ערך צוואה חדשה, בה הוריש את כל רכושו הנמצא בישראל ל"ידידתו הקרובה", כלשונו, כאות הוקרה על כל תמיכתה ועזרתה היומיומית, ודאגתה לצרכיו היום יומיים בנאמנות ובכנות. לאחר תקופה נוספת, במהלך 2022, הלך האיש לעולמו בגיל 92. בשלב זה טענו כל אחת מהנשים להן ציווה המנוח את רכושו, שיש לקיים את הצוואה לטובתה.
לטענת אשת המנוח היא מעולם לא קיבלה הודעת ביטול לצוואה ההדדית, ומכאן שהיא נותרה תקפה. האישה חידדה כי לפי חוק הירושה הודעה כאמור הינה תנאי מהותי לביטול הצוואה ההדדית ולכניסת זו המאוחרת לתוקף. לאור זאת, טענה, היא היורשת הבלעדית ולידידה אין חלק בעיזבון.
מנגד טענה הידידה שמאז 2007, עם מעברו לישראל, ניהל עמה המנוח זוגיות כאשר נישואיו לאשתו היו 'על הנייר' בלבד. לגרסתה המנוח שלח גם שלח לאשתו הודעת ביטול לצוואה ההדדית בדמות מכתב בדואר רשום, אותו שלח לכתובת שלה בחו"ל, ומכאן שהצוואה המאוחרת לטובתה היא התקפה.
קללות? לא אינדיקציה לביטול
אבל השופטת הלר-כריש קבעה שטענת הידידה לפיה מכתב על ביטול הצוואה ההדדית אכן נשלח לאשת המנוח, לא הוכחה.
כך, לדברי השופטת הידידה לא הציגה אסמכתא כלשהי המלמדת על משלוח המכתב בדואר, כמו אישור מסירה מדואר ישראל. "מפאת החשיבות הרבה שיש למסירה בפועל של הודעת ביטול על צוואה הדדית לידי המצווה השני, הדעת נותנת שהמנוח היה שומר באמתחתו תיעוד למשלוח הודעת הביטול. קשה לקבל את גרסתה הידידה לפיה היא לא שמרה בידה תיעוד כאמור", כתבה.
יתרה מכך, לאחר שעורך דינה של הידידה פנה לדואר ישראל על מנת לאמת את גרסת לקוחתו, השיבה הלשכה המשפטית בדואר שלא נמצא מידע כלשהו על אודות משלוח המכתב. גם אחרי חקירת שתי וערב שנערכה לנציג הדואר בבית המשפט לא הוכחה הטענה שהמכתב אכן נשלח.
"לא זו בלבד שלא הוכח כי נשלח לאישה מכתב בעניין ביטול הצוואה ההדדית", הדגישה השופטת, "לא הוכח אף שמכתב שכזה נכתב והגרסה שמסרה הידידה בעניין מעמד כתיבתו לא הוכחה בכל דרך ולא נתמכה בכל ראיה".
בתוך כך השופטת הבהירה שאף לא הוכח כי האישה ידעה על ביטול הצוואה ההדדית בדרך נסיבתית. הידידה ניסתה אמנם להיבנות משיחת טלפון בין המנוח לאשתו, בה הטיחה בו האישה קללות נמרצות על כך שאינו דואג לה, אלא שלדברי השופטת יכול להיות שהיא צעקה עליו מפני שהוא העביר לידידתו 1.1 מיליון שקל, ולא בגלל שידעה על הצוואה החדשה.
לפיכך השופטת קבעה שהצוואה ההדדית היא התקפה מבין השתיים, כך שאשת המנוח תזכה בירושתו. הידידה חויבה בהוצאות של 20,000 שקל.
- ב"כ הידידה: עו"ד רזיאל עמוסי ועו"ד אורנה שמש
- ב"כ האישה: עו"ד עמוס חכמון
עו"ד רוני חייט
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.