מציל שהבחין בילד שטובע ירד במהירות מסוכת המציל לכיוון החוף, אלא שבדרך, מעד ושבר את רגלו. מדוע נדחתה תביעתו נגד עיריית חיפה?
ביולי 2008, במהלך עבודתו בחוף בת גלים בחיפה, הבחין מציל בילד שנפל למים והחל לטבוע. בעת שירד בריצה ממגדל המצילים לכיוון המים, מעד המציל ונגרם לו שבר פתוח בירך ושבר בקרסול. הוא אושפז במשך 4 ימים, נאלץ לעבור ניתוח לשיחזור וקיבוע השברים, ונקבעה לו נכות זמנית ע"י המוסד לביטוח לאומי.
בתביעה שהגיש כנגד העירייה לבימ"ש השלום בחיפה טען המציל כי ירד לכיוון הילד הטובע בדרך הקצרה והמהירה ביותר, דרך אזור בו מצויה מקלחת חוף, ולאחריה מדרגות שבצידן מעקה. עוד טען, כי המדרגות היו רטובות ומלוכלכות, והוא לא יכול היה להחזיק במעקה בזמן הירידה בשל הלכלוך הרב והצורך להגיע במהירות לילד הטובע. לדבריו, במקום אין מערכת לניקוז המים מהמקלחות, ובשילוב עם החול מדובר במפגע מסוכן.
עוד טען התובע, כי עיריית חיפה היא האחראית על המתקנים בחוף, וכי גם עבודות הניקיון והתחזוקה שנעשות בידי חברה חיצונית, נעשות על פי דרישות העירייה. התובע ציין שלאחר התאונה הופסקה זרימת המים למקלחת החוף והוכשר מסלול חלופי להגעת המצילים אל החוף מבלי לעבור במקום התאונה.
העירייה טענה מנגד, שהתובע לא הוכיח את נסיבות קרות התאונה מה גם שהיה מציל ותיק והכיר היטב את זירת התאונה. העירייה הוסיפה, כי מקלחת החוף נסגרה באופן זמני בלבד, בהתאם להוראת משרד הפנים לגבי כל החופים בשל מחסור חמור במים, ולא עקב התאונה.
לבסוף טענה העירייה, שגם אם היה התובע מוכיח חבות מצידה, יש לייחס לו אשם תורם בשיעור של 50% לפחות, מאחר שלא נקט באמצעי זהירות סבירים, על אף שהכיר את המקום. העירייה הגישה הודעת צד שלישי כנגד חברת הניקיון בחוף וחברת הביטוח שלה.
גרסה לא עקבית
השופט אייל דורון ציין, כי בסיכום אשפוזו של התובע דווח כי "נפל" במהלך עבודתו כמציל, ולא "החליק". השופט הוסיף, כי בשונה מתצהיר התובע לפיו הוא החליק תוך כדי הירידה במדרגות שהיו מלוכלכות ורטובות, בעדותו בבית המשפט העיד כי הוא איננו יודע כיצד נפל, וכי ייתכן שניסה לקפוץ מראש גרם המדרגות, ולא לרדת בהן. לבסוף קבע השופט כי ניתוק המים במקלחת החוף נבעה מהוראת משרד הפנים, וכי פתיחת נתיב הגישה החדש עבור המצילים, בוצע רק כ-4 שנים מאוחר יותר, ולא בעקבות התאונה.
לפיכך קבע השופט כי התובע לא הוכיח את נסיבות קרות התאונה, ואף לא התרשלות מצד העירייה, ודחה את התביעה. התובע חוייב בהוצאות העירייה בסך 15,000 שקל, והעירייה תישא בהוצאות צד ג' בסך 15,000 שקל.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.