האיש קיבל את הסכום במזומן מאדם אחר. הוא לא עמד בהחזרים החודשיים וטען שההסכם נחתם תחת עושק והטעיה. בית המשפט דחה את הטענות והדגיש שהסכמים יש לכבד
השופט סארי ג'יוסי דחה לאחרונה בקשה של אדם לבטל הסכם הלוואה עליו חתם לפני כ-6 שנים. במסגרת ההסכם קיבל האיש 600,000 שקל ממכר שלו ומשכן את דירתו כבטוחה. כשהמלווה ביקש לממש את המשכון בשל אי פירעון ההלוואה טען הלווה שיש לבטל את ההסכם מכיוון שהיה במצוקה ולא הבין על מה הוא חותם אך השופט לא השתכנע.
ביולי 2015 חתמו הצדדים על הסכם שבמסגרתו נקבע כי המלווה יעביר ללווה 600,000 של במזומן בו ביום. בהמשך נקבע כי הצדדים ירשמו משכון על דירת הלווה בגין ההלוואה, כמו גם הערת אזהרה בטאבו.
בהסכם נקבע כי הלווה ישלם למלווה החזר חודשי של 25,000 שקל במשך 24 חודשים.
המשכון נרשם ברשם המשכונות למחרת ובאותו יום גם נרשמה הערת אזהרה על הנכס.
ביוני 2018, לאחר שהלווה לא עמד בתשלומים, הגיש המלווה בקשה למימוש הדירה. התנגדות שהגיש הלווה בהוצאה לפועל נדחתה ובנסיבות אלה הוא הגיש תביעה לביטול ההסכם והמשכון.
לדבריו, ההסכם נחתם במרמה ועושק, כשהמלווה מאלץ אותו לחתום אף שהוא בן 72 ואינו יודע קרוא וכתוב בעברית. הוא הוסיף כי במעמד החתימה לא נכח איש מבני-ביתו, וסעיפי ההסכם לא הוקראו לו והוא לא הבין את תוכנם.
עוד טען הלווה כי הסכום הנקוב בהסכם כלל לא הועבר לידיו והוא קיבל סך של 200,000 שקל בלבד.
הלווה הדגיש כי המלווה הכיר אותו וידע שלא יוכל לעמוד בהחזר התשלומים והוא פעל להחתימו על ההסכם כדי לנשל אותו מדירתו היחידה.
המלווה טען מנגד כי ההסכם נערך על ידי עורך דין שייצג את שני הצדדים. הוא הוסיף כי עורך הדין העיד שהלווה קיבל את מלוא סכום ההלוואה וכי ההסכם נערך מרצונו החופשי ובהבנתו המלאה.
הוא הסביר כי אינו עוסק במתן הלוואות ורק ביקש לסייע ללווה, וטען כי טענות הלווה באשר למרמה והעושק לא הוכחו כלל.
כלל בסיסי ועתיק
השופט סארי ג'יוסי מבית המשפט המחוזי בחיפה דחה את התביעה. הוא הבהיר כי הסכמים יש לכבד וזהו כלל בסיסי ועתיק-היומין.
השופט קבע שהלווה לא הוכיח שהמלווה יצר בפניו מצג שווא, או שנמנע מגילוי מידע כך שאין כאן מקרה של הטעיה.
בנוסף, מהתשתית הראייתית עלה בבירור כי הלווה הבין היטב את תוכן ההסכם ומשמעותו ולא מדובר באדם שאינו מבין עברית.
עוד עלה מחומר הראיות כי בניגוד לטענת הלווה בנו נכח במעמד החתימה על הסכם ההלוואה.
השופט גם התחשב בכך שהתביעה הוגשה רק כשלוש שנים לאחר מתן ההלוואה, לאחר שהמלווה החל בהליכי הוצאה לפועל והתנגדות הלווה נדחתה.
באשר לטענת העושק ציין השופט כי על אף שקיימת אפשרות שהלווה היה במצב כלכלי רעוע, הוא לא היה במצוקה, ומכל מקום לא במצוקה חמורה ומתמשכת, כדרישת הפסיקה. עוד הוא ציין כי אין ללווה כל חולשה שכלית וגופנית והוא לא הוכיח, ולו בדוחק, כי המלווה ניצל אותו או כי תנאי העסקה היו גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל.
עוד קבע השופט כי אף שהכספים הועברו במזומן יש ראיות המצביעות על כך שהלווה קיבל את מלוא הסכום הנקוב בהסכם.
לפיכך קבע השופט שההסכם תקף וחייב את הלווה בשכ״ט עו״ד בסך 10,000 שקל.
- ב״כ המבקש: עוה"ד ע. עאטשי ו/או ס. מארון
- ב״כ המשיב: עוה"ד ו. ז'. אסמר ואח'
עו״ד אלון אברהמוב
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.