האם תבעה משמורת וביקשה לחייב את האב במזונות של כ-17,000 שקל לחודש, אולם בית המשפט דחה את גישתה וקבע כי הבנות ישהו במשמורת משותפת, וכי האב והאם יתחלקו בכל ההוצאות שווה בשווה.
בפסק דין מרשים ביסודיותו, השופטת אביבית נחמיאס מבית המשפט לענייני משפחה בטבריה הכריעה בסכסוך משמורת ומזונות בין בני זוג לשעבר, והורים לשלוש ילדות, בנות 11, 10 ו-5.5. לאחר ניתוח מעמיק של המקרה, השופטת החליטה שהשניים יחלקו משמורת משותפת על בנותיהם, ואף יתחלקו שווה בשווה במזונותיהן.
ההחלטה ניתנה לאורה של פסיקתו החדשה של ביהמ"ש העליון, ששינתה סדרי עולם ביחס למזונות ילדים מעל גיל 6, וקבעה כי חבות המזונות חל במידה שווה על שני ההורים, תוך שחלוקת החיוב ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות.
האם והאב נפרדו בשנת 2015 ומאז האב שוכר דירה בקרבת מקום. באותה שנה בית המשפט למשפחה חייב אותו במזונות זמניים בסך 2,300 שקל לחודש.
האם הגישה תביעות למשמורת ומזונות, במסגרתה ביקשה משמורת המלאה על הבנות. בהקשר זה היא טענה בין היתר כי התנאים למשמורת משותפת לא מתקיימים, שכן מסוגלותו ההורית של האב מוטלת בספק, הוא אינו מעורב בחייהן של הבנות, ואין רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין הצדדים.
מנגד, האב ביקש משמורת משותפת וטען כי הבנות קשורות אליו, וכי הוא שגידל אותן במשך שנים כאשר האם פיתחה קריירה, במסגרתה המשפחה אף חייתה בחו"ל מספר שנים.
לאחר שעיינה בתסקירי שירותי הרווחה, השופטת החליטה לאמץ את המלצת התסקיר האחרון, ולפיה טובתן של הילדות היא להיות במשמורת משותפת של הוריהן. בתסקיר נקבעה תכנית מסודרת של זמני השהות אצל כל אחד מההורים.
בהקשר זה השופטת דחתה את טענות האם וכתבה כי "מדובר בשני ההורים אשר אוהבים את בנותיהן ורוצים בטובתן", ובהמשך הוסיפה כי "חרף מערכת היחסים הקונפליקטואלית בין צדדים, הרוויה במחלוקות, דווקא בכל הנוגע לקטינות מצליחים הצדדים לשתף פעולה במידה מספקת, כאשר הם רואים את טובתן של הקטינות לנגד עיניהם".
לצמצם למינימום
בהמשך פסק הדין נדונה בהרחבה שאלת המזונות. האם ביקשה לחייב את האב בסכום של 16,795 שקל עבור מזונות הבנות ומגוריהן, בעוד שהאב ביקש שלא לחייבו במזונות כלל, לנוכח המשמורת המשותפת אותה תבע.
השופטת נחמיאס הסבירה כי בפסיקתו מחודש יולי האחרון, בית המשפט העליון למעשה השווה את הדין החל בגילאים 6-15 שנים לזה החל בגילאי 15-18 שנים, כאשר החיוב מוטל על שני ההורים, כאמור.
לאחר מכן השופטת קיימה דיון וניתוח קונקרטי מעמיק בצרכי הילדיות והכנסות הצדדים – האם מרוויחה כ-8,000 שקל בחודש ואילו האב כ-6,000 שקל – בסופו קבעה שכל צד יישא בהוצאות הבנות כאשר הן במשמורתו. בנוסף נקבע כי הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוך והבריאות.
בתוך כך נקבע כי בנוגע לבתם הקטנה, האב ישלם את מזונותיה בסך של 1,400 שקל לחודש, עד שתגיע לגיל 6. לאחר מכן תחול המתכונת השוויונית. בהקשר זה מזונות ילדים עד גיל 6 – שבהם האב מחויב לשאת לפי הדין העברי, במה שנקרא "הצרכים ההכרחיים" – השופטת ציינה כי "בפסיקה ניכרת מגמה של צמצום הצרכים ההכרחיים למינימום".
לא נפסקו הוצאות משפט.
- ב"כ התובעת: עורך דין משפחה לירון נחום
- ב"כ הנתבע: עו"ד טלי אלמן, עו"ד מעיין סולומון
עו"ד רוית דסקל שורץ
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.