הבנק סירב לאפשר לבני זוג להעביר כספים שמקורם במכירת ביטקוין בטענה שהפעולה נוגדת את מדיניות הבנק בשל הסיכון להלבנת הון ומימון טרור. בפסק דין חשוב ומעמיק נקבע כי סירוב גורף שכזה אינו סביר
שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב לימור ביבי קיבלה לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג נגד בנק מרכנתיל דיסקונט לאחר שסירב לאפשר להם להפקיד לחשבונם 2 מיליון שקלים שמקורם במכירת מטבעות ביטקוין מחשש לחשיפתו לסיכוני הלבנת הון ומימון טרור. בפסק דין מעמיק וחדשני נקבע כי בנקים לא רשאים לסרב להפקדת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים באופן גורף ועליהם להעריך את הסיכון בכל מקרה באופן פרטני. במקרה הנוכחי, השופטת הורתה לבנק לאפשר את הפקדת הכספים אם בני הזוג יציגו מסמכים שמעידים כי מדובר בכספים לגיטימיים.
בני הזוג רכשו לפני מספר שנים כ-250 מטבעות ביטקוין תמורת 15,000 שקלים באמצעות יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי מני רוזנפלד.
בהמשך, הם העבירו חלק מהמטבעות לחברת Bit2C שמכרה והחזיקה עבורם את הכספים בחשבון שהיא מנהלת בבנק דיסקונט. ב-2017 ביקשו בני הזוג להעביר 2 מיליון שקלים שמקורם במכירת הביטקוין לחשבונם במרכנתיל אבל הבנק סירב בטענה שהפעילות הזו נוגדת את מדיניות הבנק אשר כפוף לנהלי איסור הלבנת הון ומימון טרור.
למרות זאת, בני הזוג העבירו ב-13 העברות 100 אלף שקלים שמקורם בביטקוין. לאחר שהבנק גילה זאת הוסכם שהכסף יישאר בחשבון לפנים משורת הדין אבל הובהר להם שאם ימשיכו כך הבנק ישקול לסגור את החשבון.
שנה לאחר מכן, בני הזוג שוב ביצעו העברה, הפעם על סך של כ-700 אלף שקלים, לטענתם משום שסברו כי המצב המשפטי השתנה בעקבות פסקי דין שניתנו בעליון ובמחוזי בנושא. עוד באותו היום הבנק החזיר את הכספים ל-Bit2C מהסיבה שמדובר ב"פעולה אסורה".
לבדוק את הפעולה הספציפית
בפסק דין מעמיק שניתן לאחרונה בתביעה שהגישו בני הזוג נגד הבנק, סקרה השופטת לימור ביבי את המצב המשפטי והנהלים החלים על פעילות במטבעות דיגיטליים בהתחשב בכך שהנושא עדיין לא הוסדר בחקיקה.
בנוסף, במסגרת ההליך התקבלו עמדות היועץ המשפטי לממשלה ובנק ישראל בנושא, וכל אחד מהגופים קבע מתווה לביצוע הערכת סיכון בכל מקרה שבו לקוח מבקש לבצע פעילות הקשורה למטבעות וירטואליים בהתאם לפרמטרים שונים שיהיה על הבנק לבחון טרם קבלת החלטה. בתוך כך בנק ישראל ציין כי בתוך 120 ימים הוא יקבע מדיניות רשמית בנושא שתחול על חמשת הבנקים הגדולים.
לגופו של עניין, דחתה השופטת ביבי את טענת הבנק כי היה רשאי לסרב לפעילות מאחר שלא מדובר בשירות חיוני. בנוסף, היא לא סברה שהייתה במקרה הצדקה לסרב לבקשת התובעים באופן גורף אפילו שהתנהלותם הייתה בעייתית מאחר שהפקידו את הכספים בניגוד להוראה מפורשת של הבנק. השופטת ציינה כי על פניו האופן שבו נרכשו המטבעות ונמכרו לא נראה חשוד והסיכון שבמקרה הזה מדובר בהלבנת הון או במימון טרור נמוך.
באופן כללי, השופטת קבעה כי כאשר בנק מתבקש לבצע פעולה במטבעות דיגיטליים עליו למדרג אותה לפי הסיכון ולקבוע צעדים מונעי סיכון המתאימים למקרה הספציפי. "לא ניתן להסתפק בקביעת איסור פעילות גורף", קבעה.
בסיכומו של דבר השופטת קבעה כי הבנק יאפשר לתובעים להעביר את הכספים בכפוף לכך שיציגו מסמכים ואישורים בנוגע למקור הכספים, כולל נתיב רכישת המטבעות הדיגיטליים והמרתם.
הבנק חויב בהוצאות של 20 אלף שקלים.
- ב"כ התובעים: עו"ד יגואר אדוה-גל
- ב"כ הנתבע: ישראל בכר, עו"ד בנקים
עו"ד איתי הכהן
עוסק/ת ב-
בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.