משרד החקלאות יפצה עובדת על הליך משמעתי לקוי

עובדת מדינה מוערכת נאלצה לפנות לביה"ד לעבודה לאחר שלא ניתנה לה הזדמנות אמיתית להתגונן בפני טענות שהועלו כנגדה בהליך משמעתי.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה חלקית תביעה שהגישה גזברית במשרד החקלאות כנגד החלטת המשרד לצרף לתיקה האישי מכתב התראה שניתן בעקבות הליך משמעתי שהתנהל נגדה. השופטת רוית צדיק מצאה שלל פגמים בהליך המשמעתי והורתה למשרד לבטל את מכתב ההתראה ולשלם לגזברית פיצוי סמלי של 10,000 שקל.

התובעת החלה לעבוד במשרד החקלאות ביוני 2006. בחלוף השנים היא מונתה למנהלת הכספים והחשבונות ביחידה הווטרינרית, ובינואר 2016 מונתה לגזברית היחידה לשירותים להגנת הצומח.

לדבריה, ביוני 2014 היא זומנה לשימוע בטענה שמסרה דיווחי נוכחות כוזבים ב-15 ימים במהלך החודשים אפריל ומאי אותה השנה, והיא נדרשה להוכיח את אמיתותם. התובעת ביקשה מהמשרד שיציג בפניה את העדויות שעומדות נגדה על מנת שתוכל להתגונן כראוי ולהפריך אותן, אך בקשתה נפלה על אזניים ערלות.

בסופו של דבר, המשרד לא שוכנע באמיתות הדיווחים והחליט כי ההליך יסתיים במכתב התראה שישוייך לתיקה האישי של התובעת.

בתביעה שהגישה בפברואר 2015 כנגד המשרד, התובעת עמדה על כך שדיווחי הנוכחות שלה היו אמיתיים והציגה את המסמכים שמסרה במסגרת ההליך המשמעתי.

לשיטתה, ההליך היה לקוי מתחילתו ועד סופו, החל בכך שלא הוצגו בפניה העדויות שביססו את הטענות נגדה וכלה בהחלטה הסופית שנסמכה על דברים שנאמרו על ידי גורמים שמעוניינים לחבל בעבודתה.

התובעת ציינה בנוסף שמנהליה הפיצו את פרטי ההליך במטרה לאסוף נגדה עדויות, ולטעמה הדבר נחשב להוצאת דיבה. לאור האמור, היא ביקשה לחייב את המשרד לשלם לה 80 אלף שקל – 50 אלף שקל כפיצוי על לשון הרע ו-30 אלף שקל כפיצוי על ההליך המשמעתי הלקוי.

בתגובה, המשרד הכחיש בתוקף שנפל פגם כלשהו בהליך המשמעתי. לטענתו, ניתנה לתובעת הזדמנות הולמת להוכיח שדיווחי הנוכחות שלה היו כנים, ומשלא עמדה בה הוחלט לתת לה מכתב התראה –  מהלך שנחשב לעונש קל. בנוסף צוין כי ההליך נוהל בדיסקרטיות מלאה ורק הגורמים המעורבים ידעו את פרטיו. משכך, התובעת לא זכאית לפיצוי כלשהו.

פגמים מהותיים

בחינת המסמכים והעדויות שהציגו הצדדים הובילה את השופטת צדיק למסקנה כי ההליך המשמעתי היה רחוק מלהיות תקין.

כך למשל, השופטת מצאה כי לאורך כל הדרך מנהלי התובעת סרבו להציג בפניה את הראיות שעמדו לרעתה, ונוצר הרושם כי ההחלטה בעניינה התקבלה מראש.

השופטת הדגישה כי התנהלות זו "עומדת בניגוד לכללי הצדק הטבעי" משום שלא ניתנה לתובעת הזדמנות אמיתית להתגונן בפני הטענות שהועלו נגדה. יתרה מכך, ובניגוד לעמדת המשרד, השופטת דווקא שוכנעה באמיתות דיווחי הנוכחות של התובעת.

עם זאת, השופטת קבעה כי התובעת לא זכאית לפיצויי לשון הרע  לאחר ששוכנעה שהמשרד השתדל לנהל את ההליך המשמעתי בסודיות הדרושה, מה גם שהתובעת העידה שהפיצה בעצמה את מכתבי התשובה שלה לגורמים נוספים במשרד.

בסיכומו של דבר, השופטת צדיק הורתה למשרד להוציא את מכתב ההתראה מתיקה האישי של התובעת ולשלם לה 10,000 שקלים כפיצוי על הפגמים שנפלו בהליך המשמעתי. בנוסף, הוא חויב לשאת בשכ"ט עו"ד בסך 6,500 שקלים.

• ב"כ התובעת: עו"ד דיני עבודה רנה לפידות ועו"ד בת חן גלעם
• ב"כ הנתבע: עו"ד גילה חממי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.