6 שנים לאחר הגירושים, השניים עדיין התווכחו על אופן חלוקת הכספים. האישה התעקשה על חלוקה לא שוויונית בין היתר מאחר שהגרוש עבד כעצמאי לפרקים ולא דאג לזכויות פנסיוניות, אולם עמדתה נדחתה.
בית המשפט למשפחה בבאר שבע שם סוף למחלוקת ארוכת שנים בענייני רכוש שניטשה בין בני זוג לשעבר. בעוד שהצדדים הסכימו במהירות יחסית על חלוקת נכס משותף, הם נחלקו בדעתם באשר לזכותו של הבעל לקבל חלק מהסכומים שנצברו לטובת האישה בקרנות הפנסיה וקופות הגמל הרשומות על שמה.
בני הזוג התגרשו ב-2011 לאחר 22 שנות נישואים. חלוקת הרכוש ביניהם נעשתה בהתאם להסכמות שגיבשו בהסכם הגירושין – שקיבל תוקף של פסק דין חלקי מאחר שהצדדים לא הסכימו על חלוקת הכספים שברשותם.
במשך 5 השנים הבאות הצדדים התנצחו בבית המשפט, כשעיקר המחלוקת ביניהם נסובה סביב הכספים שהאישה צברה בקרן הפנסיה, קרן ההשתלמות וקופת הגמל שלה.
לטענת האיש – התובע בהליך – במהלך שנות הנישואים הוא ניהל עמה חשבון משותף לצורך כלכלת המשפחה. משכך, לשיטתו הוא זכאי למחצית מהכספים שברשותה, הכוללים את הזכויות והכספים שנצברו לטובתה בקופות השונות.
התובע ציין כי הוא מעוניין לנתק את היחסים הכלכליים בינו לבין גרושתו, ולכן ביקש מבית המשפט שיעריך את חלקו בסכומים שייצברו לטובתה ויורה על חלוקתם כעת.
אלא שהאישה (הנתבעת) התעקשה שלא מגיע לתובע מחצית מזכויותיה ומכספה, הן בשל התנהלותו הכלכלית והן משום שאין ברשותו קרן פנסיה. לטענתה, עד למועד הגירושין הוצאות המשפחה נוהלו בחשבונות נפרדים מאחר שהתובע – שעבד כשיפוצניק – נהג להתנהל עם מזומן ולהסתיר ממנה את הכנסותיו. לדבריה, לפני שהתגרשו הוא החביא ממנה 60 אלף שקל בכספת של המעסיק שלו.
לצורך הכרעה במחלוקת, השופט בן שלו מינה אקטואר-מומחה שהעריך כי חלקו של התובע בכספי גרושתו עומד על 153 אלף שקל (כולל הכספים העתידיים שייצברו לטובתה). המומחה העריך כי במידה שיוחלט כי הכספים ישולמו במועד העתידי, כשהאישה תהיה זכאית להם (על פי תנאי הקרנות), אזי יהיה עליה לשלם 29,760 שקלים כעת, והיתרה תשולם בעתיד.
ניהלו חשבון משותף
בפסק דינו, השופט שלו קבע כי הכספים יחולקו בין הצדדים שווה בשווה, מאחר שהתרשם כי בחלק משמעותי מתקופת הנישואים הם ניהלו חשבון בנק משותף. בהקשר זה, השופט ציין כי העובדה שהתובע לא פתח לעצמו קרן פנסיה אינה רלוונטית לעניין החלוקה, והוסיף כי התנהלותו עם מזומנים לא מעידה על כך שניסה להבריח כספים מהתא המשפחתי.
עם זאת, השופט שלו השתכנע כי לפני הגירושים התובע אכן הסתיר מהנתבעת 60 אלף שקל, וקבע כי היא זכאית למחציתם.
בכל הקשור לאופן החלוקה, השופט קיבל את הצעת המומחה לפיה הנתבעת תשלם כעת 29,760 שקלים ואילו היתרה תשולם במועד שתזכה בשאר הכספים. לעניין זה יש לציין כי השופט העדיף את מסלול זה על פני המסלול הראשון שהציע המומחה, משום שסבר כי אין זה מוצדק לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום כה גבוה באופן מיידי, לנוכח הפערים הכספיים בזכויות שנצברו לכל צד.
מאחר שסכום זה מתקזז עם 30,000 השקלים שהיא זכאית לקבל מהתובע, נקבע כי כעת היא לא צריכה לשלם לו דבר, אלא רק את מחצית הכספים שנצברו לטובתה במועד שתזכה בהם, כאמור.
לא נפסקו הוצאות משפט.
עו"ד שני פינקלשטיין - מרום
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.