שופטת בית המשפט למשפחה בפתח תקווה קבע כי אין ראיות שהאישה הייתה נתונה לסכנה מילולית או פיזית מצד בעלה לשעבר. היא ציינה כי יש דרכים אחרות להוציאו מהבית
בפסק דין שניתן לאחרונה דחתה השופטת אפרת ונקרט בקשה לצו הגנה שהגישה אישה נגד בעלה לשעבר. השניים חזרו להיות בקשר לאחר הגירושין, והאישה הגישה את הבקשה בחודש שעבר, למחרת אירוע מסוים שלא פורט בהחלטה. לאחר האירוע יצאה האישה לחוג וחזרה לישון בבית כל הלילה, בעוד האיש שוהה במקום. השופטת קבעה שלא מתקיימת עילה למתן צו הגנה וכי אם האישה מעוניינת להוציא את האיש מהבית, יש דרכים אחרות.
בני הזוג התגרשו לפני כעשור, אך חזרו (לפחות לחלק מהזמן) לחיות יחד. בנובמבר האחרון התרחש אירוע שבעקבותיו הגישה האישה בקשה לצו הגנה נגד האיש. האישה ציינה בין היתר כי האיש נטל ממנה צ'קים ללא רשות וכי הוא אינו מאפשר לה לנהל אורח חיים סביר בביתה.
האישה קיבלה צו הגנה במעמד צד אחד והוא הוארך לאחר שבין הצדדים התנהל משא ומתן. הצדדים לא הגיעו להסכמות, והשופטת אפרת ונקרט הכריעה בבקשה.
השופטת הבהירה בפתח דבריה כי צו הגנה הוא הליך שנועד לצורך מתן הגנה לזקוק לה מפני סיכון פיזי ואחר בהתאם לעילות הקבועות בחוק למניעת אלימות במשפחה. "הליך של צו הגנה לא נועד לשם השגת יתרון דיוני בהליכים אחרים ואף לא לשם הרחקת מאן דהוא ממקום כלשהו, כל עוד לא מהווה אותו מאן דהוא סיכון", כתבה.
היא הוסיפה כי בין אם הצדדים גרו יחד במועד האירוע (כגרסתה הבעל) ובין אם לאו (כגרסת האישה), לא שוכנעה שהאיש מהווה סיכון כלשהו, וודאי לא סיכון פיזי, כלפי האישה.
היא ציינה שהאישה עצמה לא טענה שהאיש מהווה לה סכנה גופנית ממשית, או בכלל, ולא הובאה כל ראיה שהוא מסוכן לה. אמנם האישה טענה כי האיש נטל צ'קים השייכים לה, אך אף אם הדבר היה מוכח, אין בהתנהלות זו להצדיק את הטענה בדבר אלימות פיזית מצד האיש.
תרומה שווה
באשר לטענת האישה לחוסר יכולתה לקיים אורח חיים סביר ותקין בבית, השופטת התרשמה שגם האיש אינו מסוגל לנהל אורח חיים סביר, ולצדדים שניהם תרומה שווה לעניין זה.
עוד כתבה השופטת כי אם האישה אכן הייתה חוששת לביטחונה, לא הייתה שבה לביתה באותו ערב שבו התרחש האירוע שבגינו הוגשה הבקשה ולא הייתה ישנה שם כל הלילה בעוד האיש שוהה שם.
"מכל שהובא בפני עולה כי יחסי הצדדים ידעו עליות ומורדות, אך אינם מתאפיינים באלימות, וודאי שלא פיזית. עם זאת עולה כי הצדדים שניהם יודעים גם יודעים לטרוד זה את מנוחתה של זו ולהפך, ואינם חיים יחד בהרמוניה – כך בלשון המעטה", כתבה השופטת.
נסיבות אלה דחתה השופטת את הבקשה לצו הגנה. היא המליצה לצדדים להגיע להסכמות אשר ימזערו ואולי אף יבטלו לחלוטין את הקשיים אשר חווים ילדיהם לנוכח אופי הקשר ביניהם.
האישה חויבה בהוצאות בסך 1,000 שקל לטובת האיש ובהוצאות בסך 2,500 שקל לטובת אוצר המדינה. "מצאתי כי המבקשת עשתה שימוש בסעד על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, ללא הצדקה, וככל שברצונה להרחיק את המשיב מהבית היה עליה לנקוט בהליך מתאים אחר", חתמה השופטת.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד איתמר צור
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.