החייב טען כי עצם העובדה שביטוח לאומי משלם לו הבטחת הכנסה מעידה על כך שאין לו פוטנציאל השתכרות. בית המשפט לא קיבל את הגישה הזו וקבע כי היא לא רלוונטית כלל להליכי חדלות פירעון
בקשה של אסיר משוחרר ונרקומן לשעבר בן 39 לקבל הפטר מחובות בפשיטת רגל בטענה שאין טעם להמשיך בהליך משום שהוא מתקיים מהבטחת הכנסה זעומה ואין לו יכולת להתפרנס מעבר לכך נדחתה לאחרונה. השופט מיכאל קרשן מבית המשפט המחוזי בלוד קבע כי עצם העובדה שביטוח לאומי משלם לחייב קצבה לא מעידה בהכרח שהוא לא מסוגל לצאת לעבוד, בפרט כשמדובר באדם צעיר ובריא שאף הודה כי הוא מתקין מערכות אודיו ברכבים ב"שחור".
החייב נקלע לפשיטת רגל ב-2017 וביקש לסיים את ההליך אחרי שלא הצליח לעמוד בתשלומים החודשיים בסך 450 שקלים שהוטלו עליו. הוא טען שהוא חי מהיד לפה ואין עוד תועלת להמשיך בהליך כיוון שאין לו יכולת להגדיל את הכנסותיו. הטענה המרכזית שלו הייתה כי עצם העובדה שהוא מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה של ביטוח לאומי מוכיחה שהוא לא מסוגל לעבוד, מה גם שמעסיקים נרתעים מלקבל אותו לעבודה בשל עברו הפלילי והיותו מכור לשעבר.
המנהל המיוחד התנגד לבקשה. הוא טען בין היתר כי לא יהיה זה נכון לתת הפטר לחייב שלא עובד ומתקיים מקצבה של ביטוח לאומי הפטר שיאפשר לו להמשיך לשבת בחיבוק ידיים ואף לחזור למעגל חדלות הפירעון בעתיד. המנהל הוסיף כי לחייב יש אפשרות להתפרנס והוא אף סיפר לו שהוא מתקין מערכות שמע ברכבים מבלי לדווח לרשות המיסים.
כונס הנכסים הרשמי הוסיף כי הזכאות של החייב להבטחת הכנסה לא מעידה בהכרח על היעדר כושר השתכרות, ומי שצריך להחליט זאת הוא בית המשפט בהתאם למצבו ונסיבותיו. בהקשר הזה הוסיף הכונס שהחייב לא הציג שום אישור לכך שאין לו יכולת לחזור למעגל העבודה. על כן הדבר הכי נכון לעשות הוא לגבש תוכנית פירעון מוסכמת.
לא משרת את מטרות ההליך
השופט מיכאל קרשן דחה את הטענה המרכזית בעניין משמעות הזכאות להבטחת הכנסה. הוא ציין כי הקביעה של ביטוח לאומי לגבי יכולת ההשתכרות של החייב לא מעידה בהכרח שמיצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו מבחינת הליכי חדלות הפירעון ובית המשפט לא כפוף לה. מדובר בסך הכל בעוד שיקול שיש לקחת בחשבון לצד נתונים וראיות נוספים.
במקרה הנוכחי הסכים השופט שכושר ההשתכרות של החייב נפגע בשל עברו אבל בצד זאת הבהיר כי מדובר באדם צעיר ובריא, ואין כל סיבה שישתלב בעבודה כלשהי, כפי שאף עשה בפועל לפי הדיווח של המנהל המיוחד.
השופט אף קיבל את עמדת המנהל שלפיה "בנסיבות כאלה מתן הפטר לאלתר לחייב אינה משרתת את מטרות הליך פשיטת הרגל (אף לא את מטרת שיקום החייב), ולמעשה מותירה בידי החייב את המפתחות להצלחה בהמשך דרכו: ירצה – יעבוד וישתקם, ימצאה את פוטנציאל השתכרותו ותיקבע בעניינו תכנית פירעון שתיטיב גם עם נושיו; לא ירצה – ימשיך לקבל הבטחת הכנסה מהמל"ל, לא ישתקם ואף יזכה להפטר לאלתר".
לפיכך, השופט דחה את הבקשה אם כי ציין כי יש לקדם את התיק תוך שהמליץ ליישם את הצעת הכונס הרשמי להגיע למתווה מוסכם.
עו"ד יפית לבון
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.