נדחתה בקשת אם לעבור עם בנותיה למרכז: ״יחבל בקשר עם האב״

האם ביקשה באחרונה לעבור דירה מהצפון לתל אביב כדי להתקרב למשפחתה. על אף המרחק הלא גדול דייני בית הדין הרבני בנתניה התרשמו שהמעבר ירחיק את הילדות מאביהן ואינו פועל לטובתן.

אם לשתי בנות הגישה לפני כמה חודשים לבית הדין הרבני בנתניה בקשה לעבור עמן מהצפון לתל אביב. היא הסבירה שהיא מעוניינת לעבור למרכז בשל לימודיה וכדי לשהות בקרבת משפחתה.

בנותיהן של בני הזוג הגרושים נמצאות במשמורת משותפת. האב גר בקיבוץ בצפון והאם ביישוב סמוך הנמצא במרחק של כ-15 דקות נסיעה.

אב בית הדין הרב שניאור פרדס ציין שלבית הדין הוגשו שתי חוות דעת סותרות. דו״ח אגף הרווחה המליץ שלא לאפשר את המעבר וציין שלילדות צורך חיובי של נוכחות שני ההורים במידה שווה. עוד נכתב שמאז שהחלו הסדרי הראייה הקבועים בינן לבין האב מצבן השתפר. כותבי הדו״ח ציינו כי ״המעבר לתל אביב ירחיק את הבנות ממקום מגורי האב והסדרי הראייה יצטרכו להשתנות ולהצטמצם בהתאם. מרכזיותו של האב בחיי הבנות לא תוכל להתקיים כפי שהיא מתקיימת כיום״.

לעומת זאת, דו״ח שהוגש מטעם מכון פרטי דווקא המליץ לאשר את הבקשה על אף שנאמר בו שהמעבר ״יקשה על הילדות לשמור על אורח חיים בריא אם יהיה עליהן לנסוע פעמיים בשבוע מרחק של כשעתיים נסיעה״. כותבי הדו״ח המליצו לאב להגיע פעם בשבוע לתל אביב כדי לבלות עם הבנות וכך לחסוך מהן נסיעה אחת באמצע השבוע.

זמן איכות משמעותי

אב בית הדין הרב שניאור פרדס ציין שהמלצת כותבי הדו״ח הפרטי פוגעת באופן מיידי בנוכחות האב בחיי הבנות ושמסקנתם אינה מתיישבת עם הקשיים שהועלו בו.  

הוא הוסיף שברמה העקרונית אין למנוע מהורה אחד להתגורר במרחק מה מההורה השני כל עוד הוא באותה מדינה ובטווח נסיעה סביר. עוד לדבריו, כלל ידוע בהלכה הוא ״שהבת אצל אמה לעולם״, כלומר, ההעדפה היא שבנות יישארו במשמורת אמן גם מעבר לגיל שש.

הרב פרדס הוסיף שאמנם לדעת גדולי הפוסקים כשמדובר במעבר בין ערים שהמרחק ביניהן לא עולה על שעה-שעתיים אין מניעה עקרונית לאפשר לאם את המעבר אך בפסקי דין קודמים בהם התקבלה בקשת אם לעבור עם ילדיה בדרך כלל המשמורת המלאה הייתה בידיה ולאב היו רק הסדרי שהייה ללא לינה. כלומר, המעבר יצר רק ״קושי תחבורתי״ לאב ולא שינה מהותית את הקשר שלו עם הילדים.

עם זאת, מאחר שבמקרה זה להורים משמורת משותפת מלאה והילדות לנות אצל האב פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני, ומאחר שהנוכחות של שניהם בחייהן היא חשובה וחיונית, אין ספק שהמעבר אינו לטובתן. זאת ועוד, מחומר הראיות עולה שקיים ״חשש אמיתי וכבד״ שלאחר המעבר הבנות יהיו נתונות להשפעה יומיומית מצד משפחת האם שתגרום לניכור והסתה ולמידור האב מחייהן. בנסיבות אלה לדבריו אין לאפשר את המעבר.

הרב חיים ו׳ וידאל הצטרף לדברים והוסיף שהשאלה אינה זכותה של האם להעתיק את מקום מגוריה אלא מהי טובת הילדות ואין ספק שהמעבר יחבל אנושות בקשר שלהן עם אביהן. הוא ציין שזה לא ריאלי לדרוש מהילדות הצעירות להיטלטל שעתיים לכל כיוון פעמיים בשבוע כדי ללון אצל אביהן ובמצב בו הן הורגלו לזמן איכות משמעותי עמו על בית הדין מוטלת החובה לשמר מצב זה.

הרב יאיר לרנר הצטרף לתוצאת פסק הדין.

• ב״כ התובעת: עו״ד עמרי דרור
• ב״כ הנתבע: עו״ד שמעון רובין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.