טענת הצדדים לעסקת מכר הדירה כי המתווך לא היה הגורם היעיל, התקבלה. בנוסף, לא הוכח שיש לו רישיון תיווך
בית משפט השלום בחיפה דחה לאחרונה תביעת דמי תיווך שהגישה חברת "פמילי נדל"ן והשקעות" (RE/MAX Family) נגד צדדים לעסקת מכר דירה. לאחר שהעובד מטעם החברה, שלפי הנטען פעל לקידום העסקה, לא הגיע לעדות, הטיל השופט הבכיר רמזי חדיד ספק בכך שיש לו בכלל רישיון תיווך. מכל מקום, השופט שוכנע שהמתווך לא היה הגורם היעיל בעסקה, כך שהחברה אינה זכאית לתשלום.
במאי 2018 חתם בעל הדירה ברחוב השומר שבקרית ביאליק על הסכם עם התובעת, חברה העוסקת בתיווך נדל"ן, לצורך מכירתה. לאחר החתימה הגיע אחד מעובדי החברה שנטען כי הוא מתווך, תלה שלט גדול בחזית הדירה בו נרשם "למכירה" ואת פרטי הקשר עמו.
רופא שיניים שמרפאתו סמוכה לדירה הבחין בשלט ופנה למתווך. בהמשך, ביולי 2018, נחתם הסכם תיווך גם בין הרופא לבין החברה, והוא ביקר בדירה. בחלוף שנה נוספת חתמו המוכר והרופא על הסכם לרכישת הדירה תמורת 2.5 מיליון שקל. משסירבו הצדדים לעסקה לשלם דמי תיווך לחברה, הוגשה נגדם התביעה לבית המשפט.
החברה טענה כי ההיכרות בין הנתבעים נוצרה על ידי המתווך מטעמה, כאשר לאור הפעולות בהן נקט – הוא היה הגורם היעיל בהתקשרותם בהסכם המכר. מכאן, לטענתה, שהיא זכאית לדמי התיווך ולסכומים נוספים בסכום כולל של 161,776 שקל.
מנגד טענו הנתבעים שלא מתקיימים התנאים לקבלת דמי תיווך. כך, למעט תליית השלט, המתווך לא עשה כלום כדי למכור אותה. בנוסף, לא הוכח שיש לו רישיון תיווך. לדברי המוכר, בתום תקופת הבלעדיות הוא תלה שלט נוסף מיוזמתו, ורק בשל כך התכנסו הצדדים לחתום על הסכם המכר.
בנסיבות אלה נטען שיש לדחות את התביעה.
עדות שמועה
השופט חדיד הסביר שלפי החוק מתווך זכאי לקבל דמי תיווך רק בהתקיים מספר תנאים, כמו החזקה ברישיון תיווך והיותו הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.
אשר לתנאי הראשון, השופט הדגיש שהחברה לא הציגה לבית המשפט רישיון תיווך על שם העובד שליווה את הצדדים לעסקה ודי בכך כדי לדחות את התביעה.
גם את קיומו של התנאי השני התקשתה החברה להוכיח, בעיקר מפני שאותו "מתווך" כלל לא הגיע לעדות. במצב שנוצר העד היחיד מטעם החברה בנוגע לפעולות שבהן נקט ה"מתווך" היה אחד ממנהליה, אלא שהאחרון הודה כי מעולם לא פגש בעצמו את הצדדים לעסקה ושאת כל המידע ביחס להתקשרות קיבל מהעובד.
השופט קבע שמדובר בעדות מפי השמועה, אשר אינה תורמת לבירור השאלה האם ה"מתווך" אכן היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הנתבעים בהסכם המכר.
השופט הבהיר שאינו מתעלם מכך שה"מתווך" תלה את השלט בחזית הדירה ועשה עוד כמה פעולות תיווך מינוריות, אלא שמלבדן הוא "לא עשה מאומה במסגרת התיווך בין הנתבעים. יתירה מכך, המפגש בין הנתבעים לא היה באמצעותו או הודות לפועלו, אלא בעקבות הקשר שנוצר בין בנו של הקונה לבין המוכר, וזאת באמצעות פרטי האחרון שהופיעו על השלט שהוא תלה על חזית הבית".
לפיכך השופט דחה את התביעה וחייב את החברה לשלם לנתבעים הוצאות בסך 31,590 שקל.
- ב"כ החברה: עו"ד נדב מאיוסט
- ב"כ המוכרים: עו"ד אייל מנחם
- ב"כ הקונה: עו"ד שרונה עמרן
עו"ד אבירם לב עוסק/ת ב- מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.