התובע טען שהשקיע את כספי הפיצויים מהמדינה ברכישת זהב, והשכיר 1.5 ק"ג זהב לאביו היהלומן של הנתבע תמורת הצ'ק כבטוחה. אלא שהנתבע טען שחתימתו על הצ'ק זויפה והתובע לא הוכיח אחרת
בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה למימוש צ'ק בסך 300,000 שקל. התובע, מפונה גוש קטיף שניצל את הפיצויים מההתנתקות לטובת רכישת זהב, טען שהצ'ק שימש כבטוחה בעסקת השכרת זהב לאביו של הנתבע ודודו, העוסקים ביהלומנות. לטענתו בשלב מסוים התשלומים מצדם פסקו ובמצב שנוצר הוא זכאי לממש את הצ'ק. אלא שהשופט נמרוד אשכול לא השתכנע שהחתימה על הצ'ק היא אכן של הנתבע.
לטענת התובע, חקלאי במקצועו, לפני כ-12 שנה הוא הוזמן למפעל יהלומים בביתם הפרטי של אבי הנתבע ודודו, על מנת לחתום עמם על הסכם להשכרת 1.5 ק"ג זהב תמורת 3,000 שקל בחודש. הוא סיפר שהתקשר בעסקה כדי לתמוך כלכלית בבנו ובכלתו.
התובע הוסיף שלצורך הבטחת העסקה חתמו הצדדים על "הסכם הלוואה" במסגרתו מסר לו הנתבע את הצ'ק נשוא התביעה. כשגילה שהשכירות החודשית עבור הזהב לא משולמת - על רקע קשיים כלכליים של הנתבעים - הוא פעל למימוש הצ'ק, אבל נתקל בסירוב מהבנק בנימוק שאין כיסוי מספיק ו"חתימת המושך אינה תקינה". בנסיבות שנוצרו פנה התובע למימוש הצ'ק בהוצאה לפועל.
הנתבע הגיש התנגדות למימוש הצ'ק והוסכם על העברת התיק לבירור בבית המשפט. לטענתו, אף שמדובר בצ'ק שלו, הוא מעולם לא מסר אותו לתובע והחתימה שלו עליו זויפה, כנראה באמצעות אביו.
לגרסת הנתבע, חלקו בעסקת הזהב התמצה בהתחייבותו לרשום הערת אזהרה על דירה בבעלותו לטובת התובע, כבטוחה לזהב. ב-2015 ההערה נמחקה ואין לו שום חיוב נוסף כלפי התובע.
המוציא מחברו עליו הראיה
השופט אשכול קבע שלא ניתן לומר בוודאות שחתימת הנתבע על הצ'ק לא זויפה, לאחר שהונחו בפניו שתי חוות דעת גרפולוגיות סותרות - האחת מטעם התביעה והשנייה מטעם ההגנה - אשר כל אחת שירתה את האינטרס של הצד שהגיש אותה. כמו כן, אף אחת מהגרפולוגיות לא זומנו להעיד בבית המשפט.
בעניין זה הבהיר השופט כי "הנטל להוכיח כי מדובר בחתימתו של הנתבע, היא על התובע. כאשר צד מכחיש את חתימתו, על הצד השני נטל השכנוע להוכיח את אמיתות החתימה".
בהתחשב בכך שגם הבנק הודיע ש"חתימת המושך אינה תקינה", קבע השופט שהתובע לא עמד בנטל להוכיח שהחתימה המתנוססת על הצ'ק היא אכן של הנתבע, ואף לא ניתן לקבוע שהנתבע מסר לתובע את הצ'ק.
השופט גם דחה את ניסיון התובע לשוות להתקשרות בין הצדדים אופי של הלוואה. הוא קבע כי הצ'ק והערת האזהרה על ביתו של הנתבע ניתנו שניהם כבטוחה עבור מסירת הזהב, ואין בנמצא הלוואה אותה חייב הנתבע להשיב לתובע.
משלא הוכח שהצ'ק נחתם על ידי הנתבע, ומשהערת האזהרה לטובת התובע נמחקה בהסכמתו במהלך 2015 - קבע השופט שהתביעה נטולת בסיס ודינה להידחות.
התובע חויב לשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 8,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד איתמר טנג'י ועו"ד איציק עזרן
- ב"כ הנתבע: עו"ד שלמה חי מדמוני
עו"ד ניר ויינרמן
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.