חברה מסחרית ביקשה מבית המשפט לגרוע שני שיקים מרשימה של 10 שיקים שסורבו בחשבונה. אף שהיא לא הוכיחה את אחת העילות המנויות בחוק נעתר בית המשפט לבקשתה באופן חלקי בשל התנהלות הבנק.
חברה מסחרית עתרה בחודש אוגוסט השנה לבית משפט השלום בקריות בבקשה שייגרעו מרשימת השיקים המסורבים בחשבונה בבנק דיסקונט שני שיקים על סמך נוהג שהשתרש בינה לבין הבנק. השופטת פנינה לוקיץ קבעה שהחברה עצמה לא פעלה על פי הנוהג אך למרות זאת ראוי לגרוע שיק אחד מהרשימה משיקולי צדק.
מזה כשנה מנהלת חברת ״מקור התבלין״ חשבון עסקי בסניף קרית מוצקין של בנק דיסקונט. בחודשים יולי ואוגוסט השנה סורבו 10 שיקים בחשבונה בשל חריגה ממסגרת האשראי, כך שעמדה בפני סכנה של הגבלת החשבון.
החברה עתרה לבית המשפט בבקשה לגרוע שני שיקים מרשימת השיקים המסורבים. הראשון, על סך 6,949 שקל, סורב בחודש יולי והשני, על סך 5,000 שקל, סורב בחודש אוגוסט.
היא טענה שהחלטת הבנק שלא לכבד את השיקים עמדה בניגוד לנוהג שהשתרש בין הצדדים והיה לה יסוד סביר להניח שהשיקים יכובדו. ביחס לשיק הראשון סיפרה החברה שהוא הופקד ביום שישי ואמנם ההפקדה יצרה חריגה ממסגרת האשראי בחשבון אך היא ביצעה הפקדת מזומן של 16,000 שקל ביום ראשון, באופן שכיסה את החריגה.
באשר לשיק השני טענה החברה שגם הוא הופקד ביום שישי וגרם לחריגה אך ביום שני שלאחר מכן היא הפקידה כספים בחשבון שהעמידו את היתרה בתוך מסגרת האשראי.
לטענת החברה, במהלך ניהול החשבון הבנק נהג לכבד שיקים שלה על אף שמשיכתם יצרה חריגה בחשבון אם למחרת או מספר ימים לאחר מכן היא הפקידה כספים שכיסו על החריגה, והיה עליו לפעול כך גם ביחס לשיקים הללו.
משמעות כלכלית כבדה
השופטת פנינה לוקיץ ציינה שעיון בדפי החשבון שצירפה החברה מעלה כי אכן בחודשים שקדמו לסירוב השיקים היו מספר מקרים בהם הבנק כיבד שיקים על אף החריגה ממסגרת האשראי, כנגד ביצוע הפקדה למחרת או כמה ימים לאחר מכן.
מנגד לדבריה, ניכר שההחברה ידעה שהבנק לא ימשיך לכבד שיקים שימשכו כשהחשבון בחריגה והיא עשתה מאמץ להפקיד כספים למחרת היום בו נמשך השיק.
ביחס לשיק הראשון קבעה השופטת שבניגוד לטענת החברה הוא נמשך ביום חמישי כך שהיה על החברה להפקיד ביום שישי את הסכום המספיק לכיסויו, דבר שלא נעשה. כלומר, החברה עצמה לא פעלה בהתאם לנוהג בינה לבין הבנק.
גם ביחס לשיק השני קבעה השופטת שהחברה סטתה מהנוהג שכן הוא נמשך ביום שישי אך לא בוצעה הפקדה מספקת לכיסויו עד ליום שני בשבוע שלאחר כן.
לפיכך קבעה השופטת שהחברה לא עמדה בדרישות חוק שיקים ללא כיסוי להוכיח שהיה לה ״יסוד סביר להניח״ שהבנק יכבד את השיקים.
למרות זאת קבעה השופטת שיש להיעתר לערעור בחלקו ולגרוע מרשימת השיקים המסורבים שיק אחד מבין השניים. זאת, בשל ״גבוליות״ המקרה ומשיקולי צדק.
היא ציינה שמדובר בחשבון חדש יחסית שבמהלך תקופה לא קצרה הבנק אפשר כיבוד שיקים חרף חריגה ממסגרת האשראי כנגד ביצוע הפקדה לאחר מכן. עוד לדבריה, לא מדובר בחברה ש״מפזרת״ שיקים ללא כיסוי אלא בגוף מסחרי שהקושי שלו נגרם מאי קבלת תקבולים במועדם.
בנסיבות אלה, ״כשהמשמעות הכלכלית לחברה מהגבלת חשבונה היא כבדה״, הורתה השופטת על גריעת השיק הראשון מרשימת השיקים המסורבים.
לא ניתן צו להוצאות.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד מאיה לביא
עוסק/ת ב-
בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.