הנהג העמיס את הטרקטור בנסיעה על הרמפה של המשאית. כשסיים והחל לרדת נתלשה אחת מאצבעותיו. חברות הביטוח של המשאית והטרקטור התווכחו מי אחראית
שופט בית משפט השלום בקרית גת, קבע לאחרונה שאירוע בו נהג טרקטור העמיס אותו על משאית ונפגע בירידה מהמשאית מהווה תאונת דרכים. חברות הביטוח של המשאית והטרקטור טענו כל אחת שהתאונה אירעה כתוצאה משימוש ברכב האחר. השופט אבישי זבולון קבע ששני הרכבים היו מעורבים באירוע במידה שווה והטיל את האחריות על שתיהן.
התובע (44), מפעיל טרקטור במקצועו, סיפר בתביעה שהגיש כי התאונה אירעה בפברואר 2019. באותו יום, עם סיום העבודה על הטרקטור, העמיס אותו על גרר משאית. ההעמסה בוצעה בנסיעה על רמפה מיוחדת ובסיומה התובע פתח את הדלת והחל לרדת כשהוא אוחז בידית של דלת הטרקטור. תוך כדי הירידה, בזמן שרגל אחת כבר הייתה על הכביש והשנייה עדיין באוויר הוא החליק ואחת מאצבעותיו, בה ענד טבעת נישואים, נתפסה במדרגות ונתלשה.
התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי ביטוח לאומי, שקבע לתובע נכות משוקללת, אורתופדית ופסיכיאטרית, בשיעור של 14.5%.
התביעה הוגשה נגד "ש. שלמה חברה לביטוח" שביטחה את הטרקטור ונגד "כלל חברה לביטוח" שביטחה את המשאית. התובע טען כי מדובר בתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שבה היו מעורבים הטרקטור והמשאית ולא ניתן להפריד בין שני כלי הרכב.
"ש. שלמה" טענה להגנתה שהתובע כבר סיים את הירידה מהטרקטור ולכן לא מדובר בתאונת דרכים ביחס לטרקטור, אלא ביחס למשאית.
"כלל" טענה מנגד שהמשאית שימשה כ"זירה" בלבד והתאונה לא אירעה עקב השימוש בה. לגרסתה, התובע החליק ממדרגות הטרקטור לאחר שנהג בו. נטען כי הוא אמנם העמיס את הטרקטור על המשאית, אולם חוק הפיצויים קובע שפעולות טעינה ופריקה הן לא חלק מ"שימוש ברכב" לצורך הכרה ב"תאונת דרכים".
לא רק זירה
השופט זבולון קיבל את התביעה נגד שתי חברות הביטוח והורה להן לפצות את התובע בחלקים שווים.
הוא קיבל את גרסת התובע לנסיבות האירוע וקבע כי מדובר בתאונת דרכים, שכן לפי החוק תאונת דרכים היא אירוע בו נפגע אדם בעת ה"שימוש ברכב מנועי", ועליה לרכב או ירידה ממנו נחשבת שימוש ברכב.
במקרה זה, הדגיש השופט, התובע נפגע בזמן הירידה ממש, לפני שניתק מגע עם כלי הרכב המעורבים ורכש עמידה יציבה על הכביש. זאת, לאור עדותו כי רק אחת מרגליו נגעה בכביש לפני הנפילה.
השופט שוכנע כי התובע החליק לאחר שהניח רגל אחת על המשאית, ולכן קבע כי קיים קשר ישיר בין הפגיעה לבין המשאית ואין לראות בה כ"זירת" האירוע בלבד.
עוד הוא קבע כי שני כלי הרכב היו מעורבים בתאונה, שכן לא ניתן להפריד ביניהם ולקבוע אם בשלב כלשהו הסתיימה הירידה מהטרקטור והחלה הירידה מהמשאית, אלא מדובר בפעולה אחת המערבת את שני כלי הרכב.
לפיכך נקבע כי על שתי הנתבעות לשלם את הפיצוי לתובע בחלקים שווים.
בניכוי תגמולי ביטוח לאומי, נפסק לתובע פיצוי בסך 161,871 שקלים, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 15.34%.
- ב"כ התובע: עו"ד אבן ברי מחמוד
- ב"כ שלמה חברה לביטוח: עו"ד ירון ארד
- ב"כ כלל ביטוח: עו"ד מ. זיידמן
עו"ד אסף ברק
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.