הבנקים בישראל לא תמיד מאפשרים לקלוט כספים מפעילות במטבעות וירטואליים. רשות המיסים פרסמה נוהל שנועד להקל על התהליך אך הוא לא חף מבעיות. דגשים ומחשבות לעתיד
בהמשך להוראת השעה מדצמבר 2023 לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר, ב-3 באפריל 2024 פרסמה רשות המיסים הוראת ביצוע שכותרתה 'נוהל לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר', וכן טופס ייעודי.
המערכת הבנקאית בישראל לעתים קרובות אינה מאפשרת קליטה של כספים הנובעים מפעילות במטבעות וירטואליים לחשבונות בנק. כתוצאה מכך, נישומים שנוצר להם רווח מפעילות במטבעות וירטואליים לא יכלו להשתמש בכספי המימוש ("פיאט") על מנת לשלם את המס והם נאלצו לחפש מקורות מימון אחרים לכך.
במסגרת הנוהל והוראת הביצוע החדשים, רשות המסים יצרה מנגנון זמני שיאפשר העברה ישירה של תשלומי המס בפיאט מחשבונות בנק זרים לחשבון בנק ייעודי של רשות המסים.
נישום שמבקש להסדיר את תשלום המס בגין רווחיו מפעילות במטבעות וירטואליים, יוכל לפנות לפקיד השומה באמצעות טופס 909, אשר יוגש ביחס לכל שנת מס בנפרד. במסגרת הטופס הנישום נדרש למסור פירוט נרחב ביחס לפעילותו, ובין היתר: תושבות ואזרחות זרה, מקור הכספים שבאמצעותם נרכשו המטבעות הווירטואליים והצהרה על חוקיותם, שמות הבורסות וזירות המסחר, פרטי נותני השירותים הפיננסיים שבאמצעותם התבצעה הפעילות, כתובות ציבוריות של ארנקים דיגיטליים, תיעוד בדבר נתיב תנועת המטבעות בתקופת ההחזקה בהם, פרטי המוסד הבנקאי, בית השקעות או זירת קריפטו שממנו מבוצעת העברת הכספים, ועוד.
ככלל, הפירוט צריך להיות מגובה באסמכתאות רשמיות לאימות ההצהרות. כמו כן, יש לצרף הודעת סירוב של בנק ישראלי לקבל את הכספים או לפתוח חשבון להפקדתם.
חשוב לציין כי בנוסף, הנישום יידרש להסכים בין היתר להעברת המידע שמסר לרשות לאיסור הלבנת הון, למשטרת ישראל ולבנק ישראל, ולהתחייב לשלם את המס בגין הפעילות במטבעות וירטואליים גם במקרה שבקשתו לפי הנוהל לא תאושר.
תהליך הבדיקה המייגע ברשות המיסים וברשויות האכיפה
שלב א': הבקשה ליישום הנוהל תוגש למשרד פקיד השומה שבו מתנהל תיק הנישום. בכל משרד שומה ימונו לשם כך, מפקחים לטיפול בנוהל, בסיוע מחלקת גילוי הון לא מדווח בחטיבה המקצועית. הטיפול בהסכם השומה במסגרת הנוהל ייעשה תוך הפרדה מהטיפול בהכנסות מסוגים נוספים, כדי להבטיח שכספים שהופקדו בחשבון רשות המסים לשם תשלום מס במסגרת הנוהל לא ייזקפו כנגד חבות מס בגין הכנסה אחרת, ולוודא שלא יבוצע החזר של כספים אלה לידי נישום.
פקיד השומה יבחן את דיווחי הנישום, ההצהרות, האסמכתאות, סיווג ההכנסות וחישוב המס, ויקבע את סכום המס המגיע במסגרת שומה בהסכם, או במסגרת של אישור דוח המס שהוגש, אך טרם אושר במועד הגשת הבקשה. אם פקיד השומה החליט שלא לאשר בקשה לשלם את המס על פי הנוהל, יישלח לנישום מכתב דחייה מנומק.
שלב ב': בקשה שאושרה תועבר לטיפולו של מנהל תחום בכיר בחטיבה המקצועית ("הגורם הבודק"). הגורם הבודק יבחן ויוודא בין היתר קבלת מלוא האסמכתאות והתאמתן להצהרות הנישום, מקור ההכנסה ממימוש מטבעות ווירטואליים הניתנים לאימות באמצעות תיעוד נתיב תנועת המטבעות, הפקדת תמורת מימוש המטבעות הווירטואליים לחשבון הנישום על ידי נותן שירות פיננסי מפוקח בישראל או מחוץ לישראל, ביצוע העברת תשלום המיסים ממוסד בנקאי מפוקח במדינה שאינה בסיכון, וכן שהנישום לא רשום ברשימות הסנקציות של משרד הביטחון, האיחוד האירופי, OFAC ומטה משרד האוצר.
שלב ג': לאחר אישור הגורם הבודק, הטיפול בפנייה יועבר לבדיקת סמנכ"ל חקירות ומודיעין, במטרה להקטין את הסיכון להלבנת הון באמצעות תשלום המיסים ולהפחית את החשש שכספים לא חוקיים שימשו לפעילות במטבעות וירטואליים. ככל שלא נמצאו לגבי הנישום ובת/בן זוגו, או לגבי חברות שבשליטתו, חשדות או הליכים פליליים בנוגע לעבירות מס, מחדלים בהגשת דוחות מס, או אינדיקציות לפעילות לא חוקית בקשר לפעילות במטבעות וירטואליים, יינתן אישור סמנכ"ל חקירות ומודיעין והטיפול יועבר לידי סמנכ"ל הגבייה.
שלב ד': סמנכ"ל הגבייה יפיק אישור להפקדת הכספים על ידי הנישום ויעדכן את הנישום ואת בנק ישראל בדבר אישור הבקשה לפי הנוהל. העברת הכספים תהיה בשקלים בלבד, ובסכום המס המדויק הנקוב באישור לבנק ישראל. עלויות המרת המטבע יחולו על הנישום.
נקודות למחשבה
חשוב להדגיש כי בהוראת הביצוע ובנוהל מצוין במפורש כי יישומם לא יקנה לנישום הגנה מאחריות פלילית על פי כל דין. בנוסף, פנייה לפקיד השומה במסגרת הנוהל אשר לא תסתיים בשומה בהסכם, עלולה על פניו להוביל לקביעת שומה לפי מיטב שפיטה ולגרור את הנישום להליך שומה אזרחי שיכול להסתיים בבתי משפט.
רשות המיסים ביקשה לסייע אפוא לציבור הנישומים ולהקל את תשלום המס בגין פעילותם במטבעות וירטואליים. הנוהל אכן מהווה בשורה של ממש לנישומים שכבר הגישו לרשות המיסים את מלוא הדיווחים על פעילותם במטבעות דיגיטליים, אך לא יכלו לשלם בפועל את חבות המס הנגזרת בשל סירוב הבנקים בישראל לקבל את הכספים מפעילות הקריפטו.
יחד עם זאת, נראה כי בשל חוסר הוודאות לגבי עצם אישור הבקשה וההשלכות האזרחיות והפליליות, לצד מורכבותו הפרוצדורלית של ההליך, נישומים רבים יחששו לפנות לרשות במסגרת הנוהל ויעדיפו להמתין.
ככל שהנוהל יוארך, הוא יהפוך לאטרקטיבי יותר אם רשות המיסים תפרסם נוהל גילוי מרצון להכנסות ממטבעות וירטואליים, אשר בדומה לנהלי גילוי מרצון שהנהיגה רשות המיסים בעבר, יאפשר חסינות מדין פלילי ופנייה ראשונית אנונימית אל הרשות.
מניסיוננו בהליכי הסדרה, גם בהיעדר נוהל גילוי מרצון רשמי, עצם הדיווח על ההכנסות לרבות הכנסות מפעילות במטבעות וירטואליים והכנסת הכספים לרשת המס הישראלית, במסגרת הסדרה יזומה של חובות הדיווח במישור האזרחי, עשוי להסתיים בצורה מוסכמת וללא פתיחת הליך פלילי. כל מקרה לגופו.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.