בתם של השניים ביקשה לבטל את צו הירושה שחילק את נכסי אמה המנוחה בינה לבין אביה באופן שווה. בית המשפט למשפחה בירושלים נענה באחרונה לבקשתה, לאחר שהתרשם שהאב נטש את המנוחה לטובת אחרת, והשתלט בחוסר תום לב על הירושה.
לפני כ-11 שנים, נקלעו חיי הנישואין של ההורים למשבר בעקבות מותו של בנם הבכור. שנה לאחר מכן, עבר האב להתגורר במחסן הצמוד לבית המגורים בו התגוררו אשתו ובתו, אך תוך זמן קצר עבר להתגורר בביתה של אישה אחרת.
לשאלות בנושאי משפחה:
פנו ל-עורך דין דיני משפחה
בינתיים, הוא קיים חיי זוגיות מלאים עם חברתו והביא עמה ילדים לעולם. במקביל, אשתו תבעה ממנו מזונות עבור בתם המשותפת וסיוע כלכלי, אך נתקלה בסירוב ובהתנהגות בוטה ואלימה.
למרבה הצער, בשנת 2008 הלכה האישה לעולמה ממחלה קשה, וכעבור שלוש שנים התקבל צו ירושה שחילק את עיזבונה בין בעלה ובתה. באותו הזמן שירתה בתו בצבא רחוק מהבית. האב ניצל את היעדרותה, השתלט על דירת המגורים, והשכיר אותה לצד שלישי מבלי שהעביר לידי בתו סכום כלשהו מדמי השכירות שקיבל.
כשבע שנים לאחר מכן הגישה הבת בקשה לביטול הירושה וטענה כי אביה כלל אינו זכאי לחלק מעיזבון אמה.
הבת סיפרה כיצד אביה עזב את הבית זמן רב לפני פטירת אמה לטובת אישה אחרת עמה הקים משפחה משלו, והסבירה כי הסיבה היחידה שבעטיה אמה לא יזמה הליך גירושין הייתה מצבה הנפשי הקשה. הבת הסבירה כי הפרידה בין הוריה הייתה פרידה מהותית וסופית השוללת את מעמדו של אביה כ"בן זוג".
האב דחה את טענות בתו, וסיפר כי עד יום מותה קיים עם המנוחה נישואים נורמטיביים. לדבריו, המנוחה, שנאלצה לכרות את רחמה בעקבות מחלתה, היא זו שהפצירה בו למצוא בת זוג נוספת, כדי שיהיו לבתם המשותפת אחים נוספים. כמו כן, טען האב שבתו השתהתה עם בקשתה.
במהלך הדיון העידו עובדים סוציאליים שטיפלו בזמנו בבת ובמנוחה, וכן קרובי משפחה, שחיזקו את גרסתה של הבת, וסיפרו שמצבה הנפשי הירוד של המנוחה הוא שמנע ממנה לאזור את כוחות הנפש הדרושים לשם פתיחת הליך גירושין או עריכת צוואה.
לא אמין
השופט נמרוד פלקס התרשם מאמינותם של הבת והעדים הרבים, לעומת עדותו היחידה ורצופת הסתירות של האב, שלא הציג כל הוכחה לטיעוניו.
"התרשמותי מעדות המשיב הייתה קשה ומסקנתי, כי עדותו באשר להמשך מגוריו עם המנוחה, חרף זוגיותו עם אחרת, אינה אמת", כתב השופט, תוך שהבהיר כי עובדות אלו לא היו ידועות לרשמת שנתנה את צו הירושה.
טענת האב, לפיה בתו השתהתה עם מועד הגשת הבקשה נדחתה אף היא על ידי השופט, שהסביר כי בעקבות נסיבות חייה הקשות, כשגדלה למעשה ללא הורים כלל, יש להתיר לה להעלות את טענותיה.
מכאן, ביקר השופט בחריפות את התנהלות האב, שנהג כלפי המנוחה באלימות וניצל את "ההזדמנות" שנקרתה לידיו להשתלט על דירתה לצרכיו האישיים – בניגוד מוחלט לצו הירושה –ושעה שהוא מודע לכך שבתו אינה מסוגלת לדאוג לענייניה בעצמה.
לכן, הגיע השופט למסקנה שהאב אינו זכאי לקבל מחצית מעיזבון המנוחה בתור "בן זוגה", והכריז על ביטול צו הירושה הקודם, תוך שנתן צו ירושה מתוקן שלפיו הבת היא היורשת היחידה. האב חויב בהוצאות בסך 15,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בתיק
* עורכת דין אלה רגב עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.