המושגים ״ניכור בגיל השלישי״ ו״ניצול זקן מוחלש״, המבטאים מצבים בהם ילד מבודד הורה מהסביבה כדי להשתלט על רכושו, הוטמעו לאחרונה בפסיקה. דינמיקות משפחתיות כאלה מובילות במקרים רבים לסכסוכי ירושה, אך יש צעדים שעשויים לסייע גם לפני המוות
מה דינה של צוואה שנערכה על ידי אישה בת 85, כשבועיים לפני מותה, כשהיא במצב גופני ונפשי ירוד ביותר, במסגרתה ציוותה את כל רכושה לבנה, ואילו לכל אחת מבנותיה ציוותה 100 שקל בלבד?
כאשר בית המשפט בוחן את תוקפה של צוואה, עליו להתחקות אחר רצונו של המצווה ולעשות כל שניתן על מנת לקיימו כדי לא לפגוע בחופש הציווי.
גם במצבים בהם לא ניתן להוכיח אי כשירות של המצווה וגם אם הוכח שהמצווה הבין על מה הוא חותם, עדיין עשוי בית המשפט שלא לתת תוקף לצוואה וזאת כאשר מצטברות מספר ראיות נסיבתיות שיש בהן להטיל ספק בנוגע לרצון של המנוח או ליכולת שלו באותה העת להתנגד לחתימה.
אחת הראיות שפותחו בתקופה האחרונה בפסיקה כמבחן עזר להכרעה בתוקפה של צוואה היא "ניכור בגיל השלישי" או "ניצול הזקן המוחלש", בהתבסס על מאמרה של עו"ד ענת ליפשיץ: "ניכור לעת זקנה כהשפעה בלתי הוגנת בעקבות הלכת החוטים השזורים".
לפי מבחן זה יש לתת משקל להתנהגות מנכרת מצד מי מילדי המוריש אשר מנצל את חולשתו של ההורה כדי לבודד אותו, להרחיק אותו ואף לנתק אותו משאר ילדיו, במטרה להשתלט על רכושו.
במקרה של אותה קשישה בת 85, הצליח אחד הילדים "להשתלט" עליה, תוך ניצול חולשתה הפיזית. הוא עבר להתגורר אתה באותו הבית, לן ביחד אתה במיטתה והיה "המוציא והמביא" היחיד עבורה. השפעתו על אמו הלכה וגברה עם השנים, גם בשל התדרדרות מצבה הרפואי והקוגניטיבי, עד שנותרה תלויה בו לחלוטין בכל ענייניה הגופניים והכספיים.
בובה על חוט
מומחה שמונה על ידי בית המשפט המליץ לבטל את הצוואה וכתב כי במועד עריכתה הקשישה הייתה במצב של "מוזלמנית", באופן שמעלה חשש ל"ניצול הזקן המוחלש".
בפסק הדין נכתב שטביעות האצבעות של הבן היו בכל מקום. הוא הבין ששעתה של אימו קרבה, פעל נמרצות להכנת שלל המסמכים המשפטיים ולשם כך הביא מומחה מירושלים, עו"ד מכרמיאל ונוטריון מבני ברק, כאשר המנוחה במצבה לא יכלה ליזום אף אחת מהפעולות הללו והיתה כר נוח להשפעה. עוד נכתב כי בנותיה של המנוחה לא שותפו בסוד העניינים, והבן היה היחיד שניווט לבדו את הספינה ומשך בחוטים.
מכלול הנסיבות והשיקולים הובילו את בית המשפט למסקנה שלפיה הצוואה לא היתה פרי רצונה של האם ונעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת וניצול חולשתה משל היתה "בובה על חוט". בנסיבות אלה קיבל בית המשפט את התנגדות לצוואה ולא קיים אותה.
פגיעה בקשר
אם נבחן את סכסוכי הירושה שהגיעו לפתחו של בית המשפט בין ילדים בגירים על עיזבונו של הורה זקן, נגלה כי ברוב המקרים קיימת פגיעה בקשר בין הורים לצאצאיהם ובמקרים קיצוניים במיוחד – גם ניתוק מוחלט של הקשר אשר נעשה בעטיו של אחד הילדים במטרה לייצר תלות של ההורה כדי להשתלט על רכושו.
במאמר הנ"ל טבעה המחברת את המושג "ניכור בגיל השלישי" או "ניכור לעת זקנה", בדיוק כפי שיכול להתקיים "ניכור הורי" בין ילד לאחד מהוריו במהלך סכסוך גירושין. במקרה של ניכור בגיל השלישי, הקשיש חלש מאד, תלוי מידי בילד המטפל בו, עד שאין לו את הכוח להתנגד גם אם היה רוצה.
סוגיית הניכור בגיל השלישי מתעוררת בעיקר במסגרת סכסוכי ירושה לאחר הפטירה, אך יש מקרים בהם לניכור יש השלכות גם פני הפטירה, מה שנקרא "תיקי קדם עיזבון". מדובר במצבים בהם אחד הילדים משתלט על ההורה בחייו ומנתק אותו מילדיו האחרים. כך למשל הוא נותן הנחיות למטפל של ההורה לא לפתוח את הדלת לביקורים של ילדים אחרים, לדווח לו על כל פעילות חריגה, לא לאפשר לילדים האחרים לקבל מפתח או פשוט להחליף את המנעולים. הדברים יכולים לבוא לידי ביטוי גם בהצבת מצלמות בבית הקשיש ומחוצה לו על מנת לוודא שהילדים האחרים לא יגיעו לביקור, ועוד.
מאחר והזקן המוחלש עודו בחיים ואין עדיין סכסוך על ירושתו, לעיתים מתקיים סכסוך "קדם עיזבון" שעניינו, למשל, מינוי אפוטרופוס חיצוני להורה על מנת שאותו ילד שניתק את ההורה משאר הילדים לא יוכל להשתלט על הרכוש עוד בחייו של הקשיש.
הזדמנות למפגש מחודש
תיקי ״קדם עיזבון״ יכולים לשמש הזדמנות לילד המנותק לפגוש בהורה, לראשונה לאחר זמן רב, בבית המשפט. לבית המשפט יש הזדמנות לשמוע את הקשיש המוחלש, להתרשם ממנו, מהרצונות שלו ומהדינמיקה המשפחתית, במקום להתמודד עם ההשלכות לאחר המוות במסגרת סכסוך ירושה.
במקרים בהם מתקיים ניכור בגיל השלישי, מומלץ ליורש הפוטנציאלי לפנות לבית המשפט עוד בחיי ההורה ולבקש למנות לו אפוטרופוס. במסגרת בקשה כזו יוכל בית המשפט להיחשף למצב הקיים "בשטח" במקום לשחזר את ההיסטוריה לאחר הפטירה.
בקשה מסוג זה עשויה לחזק את הטענות בדבר השפעה בלתי הוגנת שעשויות לעלות לאחר הפטירה, ואף להקל על מלאכתו של בית המשפט.
עוד יתרון בתיקי קדם עיזבון הוא הסיכוי לחדש את הקשר שנותק בין ההורה לילד, גם אם מדובר במפגש שתחילתו בבית משפט בחוסר נעימות. הקשר יכול להמשיך גם לאחר מכן, אם אכן הקשיש נוצל והניתוק מילדיו האחרים לא היה פרי רצונו.
עו״ד אורלי מנע-שני עוסקת בדיני משפחה, ירושות וצוואות
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.