לאורך שנים חיו בני הזוג כידועים בציבור בביתה של האישה. כשנה לפני פרידתם הם ערכו הסכם ממון שקבע הפרדת רכוש מוחלטת. כעבור זמן הגיש הפרוד תביעה לביטולו, בטענה שזוגתו רימתה אותו. ביהמ"ש דחה את טיעוניו.
קרוב ל-20 שנה חיו בני הזוג ביחד וניהלו מערכת יחסים זוגית, שבמהלכה חתמו על הסכם ממון הקובע הפרדת הרכוש של כל אחד מהם. ההסכם אושר בבית משפט למשפחה וקיבל תוקף של פסק דין.
ב-2014 התערערו יחסיהם והגבר עזב את הבית שבבעלות האישה. כמעט שנתיים לאחר מכן פנה הפרוד לבית המשפט למשפחה בירושלים וביקש לבטל את הסכם הממון בטענה כי זוגתו לשעבר רימתה אותו.
הטענה המרכזית שלו הייתה כי לאורך 9 שנים הוא שילם לבדו את החזרי הלוואת המשכנתא של דירתה, ולא ייתכן שיצא כעת "בידיים ריקות" .
התובע סיפר כי הוא סיכם עם זוגתו במפורש שתישאר לו הזכות לגור בדירה "עד 120", אולם התנאי הזה לא הופיע בטיוטת ההסכם שהוצגה בפניו. לאחר שהעיר לה על כך היא תיקנה את ההסכם אולם בסופו של דבר שינתה את הנוסח הסופי מבלי לעדכן אותו, והוא חתם עליו מבלי לקרוא אותו כי סמך עליה. רק בדיעבד, לטענתו, הוא גילה כי היא הוליכה אותו שולל והשמיטה את התנאי האמור.
האשה טענה מנגד כי התובע חתם על ההסכם מרצונו החופשי, לאחר שהוקרא לו והוסבר לו על ידי בית המשפט. מכל מקום, היא הכחישה לחלוטין שאי-פעם דובר ביניהם על זכות מגורים בבית, ולטענתה, המטרה היחידה של התובע היא להשתלט על נכסיה מתוך רגשי נקמנות ותאוות בצע.
האישה הוסיפה כי בניגוד לטענתו, התובע לא נשא איתה בנטל תשלום המשכנתא, למעט מספר מצומצם מאוד של תשלומים.
לא עמד בנטל
בפתח דבריו הסביר השופט פליקס גורודצקי כי הסכם ממון שקיבל תוקף של פסק דין מצוי ברף מחויבות גבוה ולפיכך המעוניין לבטלו נדרש לעמוד בנטל ראיה כבד. לאחר שניתח את ראיות הצדדים השופט קבע כי התובע לא עמד בנטל זה.
כך למשל, השופט הביע תמיהה לנוכח טענתו של התובע שלמרות חשיבות תנאי המגורים, הוא לא קרא את ההסכם בעת חתימתו ואף לא בעת אישורו בבית המשפט.
"חזקה על אדם שחתם על מסמך, כי הוא קרא והבין את תוכנו" כתב השופט והוסיף כי גם אם הטיוטה הוחלפה (אף שאין בסיס לטענה זו ), היו לתובע יותר מ-3 חודשים "לישון על ההסכם" ולקחת ייעוץ משפטי נוכח חשיבותו אך הוא לא עשה כן.
בנוסף, השופט סבר כי התובע לא באמת ראה בבית כביתו "עד 120", שכן הדבר הראשון שעשה אחרי שיצא מהבית הוא להשתחרר מתשלום המשכנתא. "כך אינו נוהג בעל דין שמבקש לשמור לעצמו זכות למגורים עד כלות ימיו", סיכום השופט ודחה את התביעה.
משכך, ההסכם יישאר על כנו והתובע חויב בהוצאות משפט של 20 אלף שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא הופיעו בפסק הדין
עו"ד דנית אסף
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.