האיש הסובל מנכות נפשית, אף נדרש להגיע לשתי ועדות רפואיות שונות, שכל אחת מהן קבעה לו אחוזי נכות שונים. שופטי בית הדין הארצי סברו כי מדובר במצב מיותר המעורר אי נוחות, וקבעו תקדים חשוב.
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורו של ניצול שואה וקבע כי הוא זכאי לפטור ממס הכנסה בשל נכות. בניגוד לוועדות רשות המיסים ואחריהן בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, שופטי בית הדין הארצי סברו שיש לפרש את פקודת מס ההכנסה באופן שייטיב עם המערער ואף עם "השכל הישר".
על מנת לזכות בפטור ממס הכנסה בגין נכות, יש להוכיח נכות משוקללת של 90% ומעלה. בשנת 2008 המערער הוכר כבעל נכות נפשית בשיעור של 30% לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. השאלה היתה האם הוא זכאי שבחישוב השיעור המשוקלל של נכותו לצורך קבלת פטור ממס הכנסה, יילקחו בחשבון גם אחוזי הנכות לפי חוק נרדפי הנאצים, כפי שביקש המערער.
במקרה זה האיש עמד בפני שתי ועדות רפואיות שונות. האחת – הוועדה הפועלת לפי חוק המלחמה בנאצים, קבעה לו נכות נפשית בשיעור של 30%. מאוחר יותר, ועדה שנייה, הפועלת מכח תקנות מס הכנסה, קבעה לו נכות בשיעור של 5%, ועל בסיסה שוקללה נכותו הכללית.
הוועדה הרפואית לעררים ברשות המיסים, קבעה כי מאחר ששיעור נכותו הנפשית של המערער עומד על 5% בלבד, הרי ששיעור הנכות המשוקללת שלו העיע ל-87.13%, כך שהוא לא עומד ברף הנדרש לצורך פטור ממס הכנסה.
מאוחר יותר בית הדין האזורי לעבודה דחה ערעור שהגיש המערער, לאחר שלא מצא פגם משפטי בהחלטת הוועדה.
עמדתו של המערער היתה כי היות שמדובר בחקיקה סוציאלית שנועדה להיטיב עם הנכה, יש לפרשה באופן מרחיב ומקל. מנגד, רשות המיסים הציגה גישה הפוכה, שלפיה מכיוון שמדובר בהוראת פטור מקילה וחריגה, יש לפרשה בצמצום.
משפטית, הוויכוח נסוב סביב ניסוחה של פקודת מס הכנסה, והשאלה האם קביעותיה של ועדה חוק נכי רדיפות הנאצים נכנסות לחישוב הנכות על פי פקודת מס הכנסה או שיש לבחון את העניין בוועדה נוספת.
להימנע מטרטורים
לאחר בחינה של חוקים ופסקי דין רלוונטיים, השופטת סיגל דוידוב מוטולה והשופטים רועי פוליאק ואילן סופר, העדיפו את פרשנות המערער לסעיפי פקודת מס הכנסה, לפיה אם כבר נקבע שיעור נכות, אין מקום לחפש אחר קביעה מחודשת של שיעור הנכות.
השופט פוליאק, שכתב פסק דין מעמיק, הוסיף כי פרשנות זו מתיישבת עם השכל הישר ועם התנהלות תקינה של רשות ציבורית.
בהקשר זה השופט הבהיר כי עריכת בדיקות נוספות בעניין רפואי שכבר הוכרע בוועדה אחת נראית מיותרת ומעוררת "אי נוחות", הן משיקולים של מראית עין והן משיקולי יעילות, גם של הרשות (שיקולים תקציביים) וגם של האזרח (הימנעות מ"טרטור" בין ועדות שונות).
באופן כללי ותקדימי, נקבע כי החלטת ועדה רפואית הפועלת מכח חוק רלוונטי הנקוב ברשימת החוקים שבפקודת מס הכנסה בדבר דרגת נכות של נכה, תחייב את הרשות, שאינה מוסמכת להעמיד את הנכה לבדיקה נוספת בגין אותה פגימה.
בסיכומו של דבר נקבע כי המערער זכאי לפטור ממס הכנסה. כמו כן, רשות המיסים חויבה לשלם לו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
- ב"כ המערער: עו"ד עופר קרינסקי
- ב"כ המשיבה: עו"ד יצחק פרדמן
עו"ד איתי הכהן
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.