אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> מקרקעין ונדל"ן >> ניצולת שואה עתרה נגד פרויקט תמ"א 38: ביהמ"ש דחה, אך התחשב

ניצולת שואה עתרה נגד פרויקט תמ"א 38: ביהמ"ש דחה, אך התחשב

מאת: עו"ד קרן כהן בלחרסקי | תאריך פרסום : 13/01/2015 13:29:00 | גרסת הדפסה

IMG_29490008 By psarahtonen, www.morguefile.com

ניצולת שואה שהתנגדה לביצוע תמ"א 38 בבניין שבו היא מתגוררת, עתרה נגד ועדות התכנון הבנייה וכנגד היזמית והדיירים. ביהמ"ש קבע שהעתירה אינה מוצדקת, אך לא חייב את הקשישה במלוא ההוצאות.

יזמית הנדל"ן "נווה צוקים בע"מ" פנתה בשנת 2012 לבעלי דירות בבניין ברמת גן בהצעה לקדם פרויקט תמ"א 38 לחיזוק הבנין ולהקמת מעלית וממ"ד. כל בעלי הדירות חתמו עמה על החוזה, מלבד דיירת אחת - ניצולת שואה בת 82.

שאלה בנוגע לפרויקטים של תמ"א 38? 

כנסו לפורום תמ"א 38 של פסקדין

הדיירת הגישה לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת-גן התנגדות בטענה שמיקום המעלית המתוכנן מקטין את הסלון שלה וחוסם את האור ושהרחבת הדירה הסמוכה לדירתה חוסמת חלון. הוועדה דחתה את ההתנגדות, וערר שהגישה על ההחלטה לוועדת הערר נדחה גם הוא.

הדיירת לא ויתרה. היא הגישה לביהמ"ש המחוזי בת"א עתירה כנגד הוועדות, וכנגד היזמית ושכניה. היא טענה, כי התכנית חורגת מהוראות תמ"א 38 הקובעות שאת המעלית יש להתקין בתוך קווי הבניין, והבלטתה מותרת רק בתנאי שהוכח שהדבר אינו אפשרי.

לטענתה, עמדת היזמית שלא ניתן להקים את המעלית בתוך הבניין בשל הפרשי גובה וגודלו הקטן של חדר המדרגות אינה נכונה.

הדיירת טענה, כי הוועדות התעלמו מטענות אלה, פעלו בניגוד להוראות התמ"א, לא הפעילו שיקול דעת, ואף לא נימקו את החלטותיהן.

ועדת הערר טענה כי היא לא הקלה ראש בהתנגדות העותרת וכי החלטתה מבוססת על שיקולים תכנוניים מקצועיים בלבד, תוך התאמת התכנית לעמדת רוב הדיירים.

הוועדות הוסיפו, כי העותרת לא הציעה חלופות תכנוניות לזו של היזם והן לא מחויבות "לייצר" חלופות שלא הועלו בפניה.

היזמית טענה, כי העותרת כלל אינה מעוניינת בביצוע התכנית, ולכן היא מעכבת את מימושו בכל דרך אפשרים ובחוסר תום לב. לדבריה, היא נאלצה להגיש את הבקשה להיתר בנייה, לאחר שהעותרת סירבה להיפגש עם נציגיה ולשמוע את פרטי התכנון המוצע.

דיירי הבניין טענו גם הם כי העותרת מערימה קשיים על יישום הפרויקט, שמטרתו לדאוג לשלומם ובטחונם באמצעות הבניין מפני רעידות אדמה. הם הוסיפו כי הפרויקט לא פוגע בדיירים, בהם העותרת, מלבד ויתורים פעוטים המתחייבים משיפוץ כזה.

סבורה שנעשה לה עוול

השופטת רות רונן קבעה, כי מיקום המעלית והממ"ד שעליהם הוסכם הוא סביר, וכראיה - יתר הדיירים בבניין מעדיפים אותו.

השופטת הוסיפה, כי העותרת לא הוכיחה שגופי התכנון פעלו בחוסר סמכות, וקבעה שהחלטותיהם סבירות. לכן, גם אם ניתן היה לקבל את עמדת העותרת ביחס לתכנון הרצוי, אין הצדקה להתערבות ביהמ"ש בהחלטות מקצועיות, בייחוד כאשר טענות העותרת כבר נבחנו על ידי שתי ועדות שונות.

לפיכך, השופטת דחתה את העתירה וקבעה, כי אף שהעתירה עיכבה את הפרויקט וגרמה למשיבים הוצאות נכבדות, מדובר במקרה מיוחד של ניצולת שואה, שסבורה באמת ובתמים כי נעשה לה עוול. לפיכך, השופטת חייבה את העותרת בהוצאות של 3,000 שקל בלבד, לכל אחד מהמשיבים ובסה"כ 12,000 שקלים.

פסק הדין שלפנינו ממשיך את המגמה הברורה לאשר פרויקטים של תמ"א 38 שנועדו לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, ולהעדיף את רצון הרוב על פני המיעוט.

עם זאת, אין ספק שנדרשת רגישות מרבית מצד כל העוסקים במלאכה ביחס לדיירים מבוגרים, חולים וכיו"ב ויש לעשות את המקסימום על מנת למצוא להם פתרונות נקודתיים בגבולות הסביר והמקובל על מנת לאפשר את יציאתם של הפרויקטים לפועל. 

* עו"ד קרן כהן בלחרסקי עומדת בראש מחלקת ההתחדשות העירונית במשרד עורכי הדין תיק, גלעד, קינן

** הכותבת לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
2

יש כאלה שאפילו לא מנמקים את ההתנגדות

אצלנו יש 75% שמעוניינים לעשות תמ"א 38/2 אבל יש אחד שאינו מוכן לומר "כן" או "לא". וכך אנחנו תקועים בבניין ישן שעומד על עמודים דקים, קירות מתפוררים ותחת גג רעפים ותקרת רביץ כהגנה מפני הטילים או רעידת האדמה. מישהו כנראה רוצה שאמות ומקווה כנראה שייפול טיל ויהרוס את הבית ויקבור אותי תחתיו. למה? ככה!
1

תמ"א 38 והקשישים

תמ"א 38 - קשישים מטרת תמ"א 38 להציל חיים אך במידה רבה מהווה גזר דין לקשישים. ברטה ניצולת שואה כבר בת 95, אחרי יותר מ־50 שנה בדירה הזו. לאן תלך? אצל קשישים השגרה המוכרת מחזיקה אותם בחיים.איך לדעתכם זה יכול להשפיע על קשישים ש 40 שנה חיים באותה דירה כשמאיימים עליהם בפנייה למפקחת על הבתים המשותפים כולל תביעה לפיצויים אם לא ישתפו פעולה.במיוחד עולה שאלה ביחס לאנשים מבוגרים, שכל חפצם להישאר בדירתם המוכרת אותה בנו ועליה שילמו במשך שנים, ושאין ברצונם לנדוד בין דירות שכורות בשנה-שנתיים של הבנייה. האם מוצדק לפגוע בזכויותיהם רק כדי שיתר שכניהם "יתעשרו" או לצורך קידום פרויקט בנייה כזה או אחר. האם מותר לפגוע בחיים של מישהו על מנת להציל (אולי) מישהו אחר? נכתב ופורסם: "שאלה חשובה היא האם באמת ראוי ליטול מאדם את זכותו להישאר בביתו בהליך מהיר של טענות בפני המפקח על המקרקעין. האם ראוי להפקיד בידי המפקח על המקרקעין עסקה כה מורכבת על הסיכונים הגלומים בה לדיירים כולם, כאשר לא ניתנו לו כלים מלבד שמאות הדירה לבחינת העסקה. השאלה מה יקרה אם הקבלן לא יצליח להשלים את הפרויקט, או אם בניין ישקע(כפי שקרה). לפנות קשישים זו בעיה מצפונית אבל הקבלן לארואה אותם ממטר, כי הכסף הכי חשוב לו, ראש של קשיש לא עובד על הצד הפיננסי והם רוצים את השקט עד כמה שנותר להם לחיות כך שהפרויקט הזה נחשב להטרדה מבחינתם ולהתערבות בסדר החיים שלהם ופגיעה בבריאותם, אז תניחו להם. הורים שעברו גיל 80 והם ניצולי שואה . אי אפשר פשוט לזרוק אותם מדירתם מבלי למצוא להם פתרון פרקטי.זריקת ניצולי שואה בני 80 לא תעבור בשום אופן מבחן בג"ץ . מי שינסה ללכת בדרך אכזרית נגד קשישים ימצא עצמו בדירה חדשה רק בחלומות. זוגקשישים שאינו בנוי להיטלטל לדירה שכורה וחזרה בערוב ימיהם. דייר סרבן" - זה ממתג אותם מיד כאילו הם עושים זאת בכוונה על מנת לטרפד את התכנית ."המשובחת" של שכניהם. אם זוג הקשישים אינו מרגיש שמצאו לו פתרון חלופי נאות התואם את גילם ומצבם הגופני - כנראה שהתכנית של השכנים אינם כה "משובחת". זה שהם במיעוט לא הופך אותם לפחות צודקים. ומי היה רוצה לראות את הוריו שבמקום להזדקן בכבוד יזדקקו עכשיו למצוא עצמם נלחמים עם שכנים על זכויות בסיסיות? האם באמת זה מה שהם צריכים לעשות עכשיו בערוב חייהם? להתנגח משפטית, לעסוק בענייני דין ומשפט שלבטח אינם קלים להם רגשית? וכל זאת רק בגלל שהשכנים הגו תכנית לשיפור התעשרות לעצמם. במקרים מסוימים נאמר לדיירים, בין אם על ידי השכנים ובין אם ישירות על ידי היזםכי אם יסרבו לחתום - יפעלו להגיש נגדם תביעה כדיירים סרבנים, וכך יאלצו אותם לחתום. לדוגמא, נאמר לזוג קשישים ניצולי שואה בגילאי ה-90 לחייהם, שהתגוררו בדירתם50 שנה, כי אם לא ייענו לביצוע תמ"א 38 ויעברו לדירה חלופית - ייתבעו. בעקבות זאת חלה הידרדרות במצבם הבריאותי. מפניות שהגיעו עולה כי נראה שבעקבות התיקון המצב הרחיק לכת. כך, בעלי דירות המבקשים להמשיך לגור בשלווה בביתם עומדים בפני אפשרות ממשית כי יאלצו אותםבחסות החוק, לעזוב אתביתם ולגור בשכירות כשנתיים-שלוש. ואכן נוכחתי באופן אישי באיומים מרומזים וגלויים בחסות החוק לכאורה. מדובר בפקוח נפש בפגיעה בעקרונות יסוד של "זכות לחיים" , "זכות הקניין" ו"כבוד האדם". קראתי באינטרנט ידיעות על כך שקשישים מאוימים בהעמדה למשפט ובפיצויים שיאלצו לשלם לכל הדיירים אם לא יסכימו. קראתי שהיחסים בין השכנים מתערערים ובסופו של תהליך אינם מדברים אחד עם השני. זוג קשישים, או קשיש/ה יחיד גרים בדירת 2 חד'. כך טוב להם, כך נוח להם כבר 60 שנה. מופיע יזם ומציע להם, מבחינתם, לשנות סדרי בראשית, לבנות להם חדר נוסף שאינם זקוקים לו, לאכול חול ואבק במשך כשנה בכל תקופת הבנייה, אולי גם לנגוס מההול הישן והחביב שלהם בו הם רגילים לשתות את תה אחה"צ עם הביסקוויט, ולהכניס שם מעלית, חמור מכך, לבקש מהם להשתתף בבוא היום בהוצאות המעלית. השקט שהיה להם 60 שנה בדירת ה- 50 מ"ר , יופר! עוד זוגות רגליים יעלו וירדו במדרגות ויעלו את מפלס הרעש, וגרמו ליותר לכלוך מה שיחייב ניקיון יסודי יותר, של קומה נוספת וייקר גם את הוצאות הניקיון שיידרשו לבניין המודרני שיתקבל. צי הרכב תחת חלון ביתם של הקשישים, יגדל, שכן הבניין המודרני יהיה אבן שואבת לאוכלוסיה מבוססת המסוגלת לרכוש דירה במרכז העיר. וכל מה שהם רוצים זה בסך הכל להמשיך ולגור בשני החדרים עם ההול הרומנטי, בבניין של 6-8 דיירים ותו לא, לעלות/לרדת ב- 20 המדרגות המפרידות בין קומת הכניסה לדירתם כשהם צועדים עם מקל לרופא/למכולת, בלא להיזקק למעלית, שאולי תעלה אותם במהירות ובקלות אך תוריד את הפנסיה שלהם משמעותית. ואז הקשישים הללו הופכים להיות מתנגדים בלתי נסבלים, תוקעים מקלות בגלגלי התמ"א, וכפי שהתבטאו כאן לעיל, "קוץ". מי כאן יכול להסביר לי כיצד אתם מתמודדים עם המתנגדים מהסוג הזה, וזה בלבד? ואל תציעו לי שיעברו דירה, כי זה לא סיבה להעניש אותם בעלויות של מעבר דירה ושינוי מיקום בו קבעו את מושבם מזה 20-30-40-50 שנה ויותר רק בגלל התמ"א. מעבר לדירה אחרת מרווחת ככל שתהיה עשוי להיות מסוכן לקשיש שרגיל לפינה שלו... לכו תסבירו לקשיש בן 90 שמעלית היא לטובתו, כאשר מדובר על פרויקט שבו אישורים לוקחים כשנה וחצי ובנייה כשנתיים – סה"כ 3.5 שנים תיאורטית, אך בפועל יכול להגיע ל5 שנים. ישנן דעות: כאשר מוסיפים 2.5 קומות על בנין ישן מחלישים אותו ומסכנים חיים לפי מכון התקנים (14.06.12) מכון התקנים מתנגד לתמ"א 38 במתכונת של הוספת 2.5 קומות על בנין ישן. כך גם מתנגדים לתוכנית מהנדסים רציניים וידועי שם. http://www.youtube.com/watch?v=fpsGVKlNIek&feature=related מומחה פשוטלאמאמיןשבנייניםשעברוחיזוקבאמתיחזיקומעמדברגעהאמת."לבנייןישיסודות. אתבאהוחופרתמסביבומלבישהמעטפת, היסודותאולייחזיקואת הבנייןשלאיתנדנד, אבלמהשינינובתקרותוברצפות? מהשינינובעמודים? רקחיזקנומסביבונתנוצורהחדשה - לדעתיאסורלעשותאתזה"מישהועשהבדיקה? לדעתיהבדיקותשנעשוהןרקבתיאוריה. ברעידתאדמהאם הבנייןירצהליפולימינהאושמאלההואלאייפולכיהמעטפתתחזיקאותו, אבלבטוח יהיוסדקיםובטוחייפלותקרותכיהחומרעייףאחרי 60–50 שנה. ביפן בונים בתים מ"נייר" וכאן מוספים 2.5 קומות עם טונות של בטון. ואם אכן בחיזוק מפני רעידות אדמה עסקינן, למה רק בגוש דן, שבו הפרויקט כלכלי, אך באזור שדווקא מועד פחות לרעידות אדמה ומה עם הפריפריה? כתבה עו"ד רגישה וחכמה: לא ברור לי מדוע אזרח שקנה דירה בבניין בן 3 קומות עם 12 דיירים כופים עליו עתה לגור בבניין עם 30 דיירים על כל המשתמע מכך??? לנושא תמ"א 38/2 בכלל הרעיון אווילי - לאלץ אנשים מבוגרים וחולים לעבור ל 3 שנים לפחות מסביבתם הטבעית ומביתם למקום אחר לצורך הבניה אשר אינה מחויבת המציאות אלא אם מצב הבניין מסכן חיים. העברה כזו יכולה לגרום להם לחולי, התדרדרות במצב נפשי ואף למוות. מספרת על חברה שחיה לבדה ומספרת שבכתה יומם וליל כי הכריחו אותם להסכים, ואיימו עליה בתביעות מתביעות שונותאשר ברור שלא היו עומדות במבחן. היזם אילץ אותה להסכים להיכנס בבניה לתוך דירתה כאשר זה משרת אינטרסים שלו. היא בפירוש לא רצתה. היא הייתה מפוחדת עד מוות מאיומי השכנים, בוכה ימים ולילות, ולכן אף לא הסכימה לקבל עזרה משפטיתאשר תבהיר לה ולהם חד משמעית כי למשל אינה חייבת להסכים לדרישותיהם. לבסוף היא חתמה להם כאשר לדבריה כולה רועדת ומאוימת , היות וזה היה בניגוד לרצונה. אני רואה בכך אונס לכל דבר." אחת מתרי"גהמצוות: "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה' " א.ע.
1
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום מקרקעין ונדל"ן באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום מקרקעין ונדל"ן

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ