התביעה נדחתה לאחר שהתובע אישר כי זוגתו של אביו הייתה צלולה. השופטת שוכנעה שהיא בחרה להדיר אותו מהצוואה בשל יחסו המחפיר כלפיה
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה דחה לאחרונה תביעה לביטול צו קיום צוואה. התובע, בנה החורג של המנוחה, טען שהיא הוחתמה בגיל 91 כשהיא מרותקת למיטה על צוואה שסותרת הבטחות קודמות שלה, המגובות בהקלטות, לחלק את ירושתה באופן שוויוני לשלושת הילדים של בן הזוג שלה. השופטת הבכירה שושנה ברגר קבעה שהתובע לא הוכיח פגם כלשהו בצוואה ולפיכך היא תקפה.
המנוחה ניהלה קשר זוגי עם אביו של התובע במשך כ-40 שנה. האב הגיע לקשר עם 3 ילדים מאשתו הראשונה, ואילו למנוחה לא היו ילדים משלה. שניהם נפטרו בהפרש של מספר חודשים, ובאוגוסט 2019 ניתן צו לקיום צוואת המנוחה שנערכה שנתיים קודם לכן. התובע כאמור לא נמנה בין היורשים על פי הצוואה.
בתביעת הביטול שהוגשה בפברואר 2020 העלה התובע מספר טענות שבגללן לשיטתו יש להורות על ביטול צו הקיום שניתן לצוואה. במשך תקופה ארוכה הוא הקליט את אמו החורגת שלטענתו סיפרה כי ערכה צוואה שוויונית ופשוטה לטובתו ולטובת שני אחיו. לדבריו, הוראות הצוואה הנוכחית סותרות את אמירותיה הספונטניות שבהקלטות.
לשיטת התובע, נסיבות עריכת הצוואה – כשהמנוחה בגיל מתקדם מאוד, מרותקת למיטתה ונעזרת במכשיר שמיעה – מעלות חשד שהיא לא הייתה כשירה לצוות, ומכאן שצוואתה פסולה.
הזוכים על פי הצוואה ביקשו לדחות את התביעה מחמת שיהוי. לטענתם, ההקלטות עליהן מצביע התובע הן משנת 2017, ואין בפיו הסבר מניח את הדעת לאיחור בהגשת התביעה.
"צלולה ברמות"
השופטת ברגר קבעה שהתובע נכשל בהוכחת טענותיו השונות. הוא לא הביא ראיות, כמו מסמכים רפואיים או עדויות שתומכים בטענה שהמנוחה לא הייתה כשירה לצוות או שהייתה במצוקה גופנית ונפשית.
אדרבה, עורך הדין שערך את הצוואה – שהיה גם ידיד ותיק של המנוחה – העיד כי המנוחה הייתה "צלולה ברמות" והבינה את מה שקורה סביבה. הוא הוסיף שלא מדובר בדעתו האישית בלבד, "אלא כולם טענו שהיא צלולה ברמות". גם אשתו של עורך הדין, שהכירה את המנוחה, העידה שהיא הייתה "100% צלולה".
השופטת קבעה שעדותם של השניים הותירה רושם אמין ביותר, והוסיפה שאפילו התובע עצמו הודה בעדותו שהמנוחה הייתה כשירה בתקופה בה נחתמה הצוואה. לאור זאת הגיעה השופטת למסקנה שהמנוחה הייתה מסוגלת להבין את הוראות הצוואה.
עוד ציינה השופטת כי מערכת היחסים המורכבת שהתקיימה בין התובע והמנוחה עשויה להסביר את בחירתה לנשל אותו. גיסתו של התובע העידה שהוא סירב בתוקף שהמנוחה תגור אצלם בבית כל עוד הוא גר שם, והוסיפה שהתובע התייחס אל המנוחה בגסות ובצורה מחפירה.
לדברי השופטת, המורכבות ביחסי השניים מקבלת משנה תוקף בהתחשב בכך שהתובע הקליט אותה על מנת להשיג הישגים רכושיים. המורכבות האמורה, כתבה, באה לידי ביטוי ברצונה של המנוחה לא לכלול את התובע בצוואתה.
לפיכך השופטת דחתה את התביעה וחייבה את התובע לשלם לנתבעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד ד"ר רן מובשוביץ ו/או עו"ד רוית טוב-לי
- ב"כ הנתבעים 1-6: עו"ד עמית אלזם ואח'
עו"ד קלרה שמורק
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין