הביטוח הלאומי ערער על קביעת בית הדין האזורי לעבודה ונדחה. נקבע כי אין להתערב בממצאי הפסיכיאטר שמונה בתיק ומצא קשר סיבתי בין החלטת המעסיקה לבין מצבו הנפשי של העובד.
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה נקבע כי אין להתערב בממצאי בית הדין לעבודה בתל-אביב, שלפיהם מנתח מערכות בכיר באל-על שלקה בדיכאון חריף לאחר שהושעה מעבודתו, נחשב לנפגע עבודה. בכך, נדחה ערעורו של הביטוח הלאומי, שביקש לקבוע כי אין קשר בין ההשעיה לבין מצבו הנפשי של העובד.
הפרשה שעליה נסוב התיק אירעה ב-2004, לאחר שמנתח המערכות מסר לבנו מידע על טיסה של שותפו העסקי ומצא עצמו חשוד במסירת מידע ששימש לביצוע עבירה של סחיטה ואיומים. בסופו של יום ההליך הפלילי נגדו הסתיים ללא הרשעה, לאחר שהודה בעבירות קלות יותר של פגיעה בפרטיות ושימוש אסור במאגר מידע, שכן לא ידע כי המידע שמסר יועבר לגורמים פליליים וישמש לביצוע עבירה חמורה.
סמוך לאחר מעצרו הושעה מנתח המערכות מעבודתו באל-על. הוא אמנם נקלט מחדש לאחר גזר הדין אבל מנהליו סירבו לאפשר לו לטהר את שמו ולהשיב לו כספים שנוכו משכרו בתקופת ההשעיה.
חודשים ספורים לאחר מכן הוא לקה במשבר נפשי חריף, עזב את העבודה וביקש מביטוח לאומי להכיר בו כנפגע עבודה.
לאחר שהביטוח הלאומי דחה את תביעתו הוא פנה לבית הדין האזורי לעבודה, שם נקבע כי ההשעיה והקליטה המחודשת הם שני אירועים חריגים בעבודה ויש קשר סיבתי ביניהם לבין מצבו הנפשי של העובד. לפיכך חויב המוסד להכיר בו כנפגע עבודה.
אלא שבכך לא הסתיימה הסאגה כיוון שהמוסד הגיש ערעור בו טען בין היתר כי ההשעיה כלל לא נחשבת לאירוע חריג בעבודה לנוכח מעשיו החמורים של העובד (המשיב בהליך). מנגד, טען המשיב כי הפגיעה הנפשית צריכה להיבחן ללא שום קשר לסיבה שבגינה הושעה.
בחינה משולבת
הרכב של שלושה שופטים שכלל את סגן נשיאת בית הדין הארצי השופט אילן איטח והשופטים רועי פוליאק וחני אופק גנדלר החליט לדחות את הערעור.
ברמה העקרונית נקבע כי כשבוחנים האם השעיה (או כל אירוע דומה) נחשבת לאירוע חריג שנגרם עקב העבודה אין להתעלם לחלוטין מאירוע היסוד שגרם לה אלא לבחון את טיבו. "בחינה משולבת זו", נכתב, "עולה בקנה אחד עם מדיניות משפטית ראויה כיוון שבאמצעותה ניתן לפרוש את ההגנה הסוציאלית במידה העולה בקנה אחד עם תכליותיה החברתיות".
כלומר, השאלה היא מה טיבו של אותו אירוע יסוד. במקרה הנוכחי, פגיעה בפרטיות ושימוש לא חוקי במאגר מידע הם אמנם מעשים חמורים אך מאידך אי אפשר להתעלם מקביעות בית הדין האזורי, שעולות גם מגזר הדין, ולפיהן מעשים אלה היו נהוגים בקרב עובדי אל-על, לא היה נוהל כתוב שהסדיר את הנושא והמשיב ביצע אותם בתמימות מבלי לדעת מה ייעשה במידע לאחר מכן.
לטעמם של השופטים לא מדובר בפשע חמור שמצדיק להוציא את ההשעיה (והקליטה לאחריה) מגדר אירועים חריגים שנגרמו עקב העבודה. זאת, גם נוכח העובדה שהמשיב לא הושעה בגלל עצם מסירת המידע אלא על בסיס ההנחה השגויה שמסר את המידע לגורמים פליליים.
משכך, השופטים החליטו שלא להתערב בקביעות בית הדין האזורי והמוסד חויב לשלם למשיב 7,500 שקל הוצאות משפט.
- ב"כ המערער: עו"ד אפרתי לבנוני
- ב"כ המשיב: עורך דין דניאל פרשקר
עו"ד אתי רובין
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.