המבקש ירש מאמו חצי מהדירה בה גרו הוריו ושבה הוא מתגורר כיום. האב העביר את החצי השני לבן האחר במתנה. טענות המבקש כי יש לעכב את פירוק השיתוף נדחו בשתי ערכאות
השופט שאול שוחט דחה לאחרונה ערעור שהגיש אדם על החלטה שהורתה על פירוק שיתוף מיידי בדירה המשותפת לו ולאחיו. המבקש, שירש חצי מהדירה מאם הצדדים, טען שיש לעכב את מכירת הנכס עד לבירור טענות שהעלה בנוגע להיקף העיזבון של אימו. השופט לא מצא בסיס לטענה והבהיר כי זכותו הקניינית של האח היא לפירוק שיתוף מיידי, והדבר עולה בקנה אחד גם עם דיני הירושה.
הצדדים להליך הם אחים. הנכס שבמחלוקת הוא בית שרכשו הוריהם ב-2006 ושנרשם על שם שני ההורים בחלקים שווים. האם המנוחה נפטרה ב-2022 והותירה צוואה שלפיה המבקש יירש את מלוא עיזבונה, כך שהוא זכה בחצי מהזכויות בדירה.
לאחר פטירת האם העביר אביהם של הצדדים את זכויותיו בנכס לבן השני במתנה, כך שגם הוא זכה בחצי מהנכס.
המבקש גר בנכס ועושה בו שימוש בלעדי. בנובמבר 2022 עתר אחיו לפרק את השיתוף בנכס. המבקש התנגד ודרש לעכב את פירוק השיתוף עד לבירור כלל הטענות בתביעה שהגיש מול אביו ובה העלה טענות בנוגע לקביעת היקף העיזבון של האם. במסגרת ההליך המקביל הוא ביקש פסק דין הצהרתי שלפיו האם המנוחה זכאית למחצית מכלל הזכויות שנצברו בחיים המשותפים עם האב מכוח הלכת השיתוף, ושהוא זכאי לבוא בנעליה כיורש. לטענתו, אם יזכה בתביעה יוכל לרכוש את חלקו של אחיו בבית המגורים.
בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה את הטענות והורה על פירוק השיתוף בדירה לאלתר.
על החלטה זו הגיש האח בקשת רשות ערעור. הוא טען כי פירוק השיתוף צריך להידחות למועד בו יבוצע כלל התחשיב הרכושי בין הצדדים, בהתאם לתוצאות התביעה המקבילה. לשיטתו, יש לברר ראשית את היקף העיזבון של האם ולא ניתן לחייב אותו בפירוק שיתוף בנכס אחד מתוך כלל הזכויות בנכסי העיזבון.
"בכל עת"
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט שאול שוחט, דחה את הערעור. הוא הבהיר שהתביעה לפירוק שיתוף היא תביעה קניינית והעובדה כי הצדדים בעלים של חלקי הנכס שבעבר היה שייך לבני זוג אינה מעלה ואינה מורידה. השופט ציין שבני הזוג, הורי הצדדים, אינם מתגוררים עוד בנכס (האם מאז פטירתה והאב מתגורר כבר למעלה מעשור בארה"ב).
עוד הוא הדגיש כי לפי הפסיקה בית המשפט מוסמך לעכב פירוק שיתוף אם מדובר בדירת מגורים של בני זוג ואם ברצונו להגיע למצב בו כל עניינם של בני הזוג יוסדר באופן כולל.
זאת ועוד, זכויות האם המנוחה בנכס לא עלו מעולם על מחצית והמחצית הנותרת שהעביר האב למשיב לא פגעה ב"עיזבון המנוחה" או בזכויות המבקש כיורש של אימו. מכאן שגם בהיבט של דיני הירושה אין למבקש עילה לעכב את פירוק השיתוף בנכס.
בסוף פסק דינו ציין השופט כי עקרון העל החולש על פירוק שיתוף במקרקעין הוא שכל שותף זכאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף. יש טעמים ספציפיים שמכוחם בלבד יכול שותף למנוע משותפו את פירוק השיתוף והמבקש לא הצביע על עילה כאמור.
המבקש חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
- ב"כ המבקש: עו"ד רות דיין וולפנר
- ב"כ המשיב: עו"ד עמרי דרור ואח'
עו"ד עדי חן
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.